שולחן ערוך יורה דעה רטו ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רטו · ו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
וי"א שאם נדר מדברים האסורים כגון נבילות וטריפות חל הנדר ואם אוכל מהם עובר בלא יחל אבל אם התפיס בהם דבר אחר אינו נתפס שאינו דעתו אלא בעיקר האיסור דהוי ליה מתפיס בדבר האסור אבל דבר שאסור מדרבנן ואסרו עליו בלשון נדר והתפיס בו דבר אחר נתפס בנדר ואסור:
- הגה: הנודר או נשבע שלא לאכול מצה בליל פסח אין מצה עשירה בכלל אבל אם נדר שלא לאכול מצה כל השנה אפשר דמצה עשירה בכלל. (ריב"ש מביאו ב"י סוף סימן רל"ו):
מפרשים
(יד) וי"א שאם נדר מדברים האסורים כו'. וכן אם אמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר קונם ככר זה עלי חייב שתים וכן אם נשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו עליו בקונם אסור לאכלו לפי שהנדרים חלים ע"ד מצוה ושבועות וכ"כ הר"ן שם:
(טו) אבל אם כו'. זהו אף לסברא האחרונה כדאיתא בטור ופוסקים:
(טז) דהוה ליה מתפיס בדבר האסור. מיהו בע"ה י"א דבעינן שאלה אף במתפיס בדבר האסור כדלעיל סי' ר"ה:
(יז) אין מצה עשירה בכלל. כלומר ומותר לאכלה בלא התרה אבל מ"מ בנשבע שלא לאכול מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח כמו שנתבאר בא"ח סי' תפ"ה ולקמן סי' רל"ו ס"ה:
י"א שאם נדר כו'. נראה דיש לגרוס וי"א כו' בוי"ו וחולק על מ"ש לעיל דאין הנדר חל על לא תעשה ועל זה אמר וי"א דחל עליו והמסדר ההעתק הבין שהך ו' של וי"א הוא רושם לסעיף ו' וע"כ סידר כאן ו' סעיפים ובאמת כל זה מסעיף ה' והוי"ו שייכא לתיבת וי"א:
(י) עובר: והב"ח כתב דנ"ל עיקר כדעה זו אבל הש"ך כתב דעיקר כדעה ראשונה מיהו דעת הר"ן כדעה זו וכתב עוד הש"ך דלדעה זו ה"ה אם אמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר קונם ככר זה עלי חייב שתים וכן אם נשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו עליו בקונם אסור לאכול לפי שהנדרים חלים ע"ד מצוה ושבועות וכ"כ הר"ן עכ"ל.
(יא) אינו: זהו אף לסברא האחרונה כדאיתא בטור ופוסקים מיהו בע"ה י"א דבעינן שאלה אף במתפיס בדבר האסור כדלעיל סי' ר"ה. ש"ך.