שולחן ערוך יורה דעה רא סו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רא · סו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
מקוה שמימיו מתפשטין ואינו יכול להתכסות בו נותן בו מצד אחד אבנים או חבילי עצים כדי שיקבצו מימיו אל מקום אחר ויעלו בענין שיוכל להתכסות בו ובלבד שלא יחלקו כל המקוה אבל בכלים פסול:
- הגה: ואפי' אם יכולה להתכסות במים אם אין המים עמוקים עד טבורה ולמעלה ממנו זרת לא תטבול בה לכתחלה שמא לא תטבול יפה (ב"י בסימן קצ"ח בשם תשובת הרשב"א וכ"כ רשב"ץ) מיהו אם אין מקוה אחרת וא"א לתקן אפילו צריכה להשתטח על פניה מחמת שאין המים עמוקים אם מתכסה גופה בדרך זה בפעם אחת טובלת שם (תשובת הרשב"א סימן תתי"ח) ועיין לעיל סימן קצ"ח:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(קלח) אחד אבנים חבילי עצים וקנים. שהמים שביניהם לא חשיבי הפסק ומצטרפים למ' סאה:
(קלט) ובלבד שלא יחלקו כל המקוה. דא"כ הוה ליה כמקוה שחלקו בסל וגרגותני דהטובל שם לא עלתה לו טבילה. ר"ש ור"ל כשאין ביניהם נקב כשפופרת הנוד כדלעיל סעיף נ"ב אבל בשיש נקב כשפופרת הנוד כשר:
(קמ) אבל בכלים פסול. לשון הב"י וכתב הרשב"ץ בתשובה דוקא בעצים או אבנים אבל בכלים פסול כדאיתא בפרק חומר בקודש עכ"ל וצריך ליתן טעם מ"ש עצים ואבנים או כלים ובעט"ז כתב הטעם משום דהווייתן על ידי דבר המקבל טומאה וקשה דאם כן הוה ליה לחלק בין עצים ואבנים לדבר המקבל טומאה גם במעד"מ דף שי"ג ע"א נראה כן ע"כ כתב דצ"ע מהא דלעיל סעיף נ' דמבטלין הזחילה על ידי כלים ואין ענין הוייתו ע"י טומאה לכאן דהא המקוה כשרה בלאו הכי אלא רוצה שיפחתו מימיו ועדיף טפי ממבטלין הזחילה דלעיל דהתם אי לאו הכלי היה נפסל בזחילה לגמרי משא"כ הכא ועוד דהא כתב הרשב"ץ כדאיתא בפרק חומר בקדש ושם ליתא האי מילתא כלל ועיקר מילתא דהווייתו ע"י טהרה הוא בפרק ב' דזבחים אלא נראה דהכי קאמר הרשב"ץ דוקא עצים ואבנים משום שיש בהן כשפופרת הנוד אבל לא כלים דסתמא אין בהם כשפ"ה דאי יש בהן כשפ"ה אין שם כלי עליו אע"פ שיש בהן נקבים הרבה כדאיתא בפרק חומר בקדש דמקוה שחלקו בסל וגרגותני אע"פ שיש בו הרבה נקבים דקים אין מצטרף אלא דלפי זה ל' המחבר מגומגם וצ"ל דתנא סיפא לגלויי רישא וה"ק ובלבד שלא יחלקו כל המקוה דהיינו שיהא נקב כשפ"ה אבל בכלים שאין בהם נקב כשפ"ה פסול ודוק:
הטור כתב כאן דין דכלי שמונח בצד המקוה דמוליך ומביא הגל עליו כו' וכתוב בספר מעד"מ דף שי"ד ע"א תמיהה פליאה בעיני שהש"ע השמיט לדין זה וגם רמ"י ז"ל לא הזכירו עכ"ל ופליאה נשגבה בעיני דאישתמיטתיה דברי הרב ורמ"י ז"ל לעיל סעיף נ"ז שהזכירוהו שם בפירוש ע"ש:
ט"ז - טורי זהב
אבל בכלים. לא. דהוויות המקוה לא יהיה על פי דבר המקבל טומאה כדלעיל סעיף ל"ה:
באר היטב
(צט) יחלקו: אבל כשיש ביניהם נקב כשפ"ה כשר אפילו אם מחלק.
(ק) בכלים: והטעם משום דהווייתן ע"י דבר המקבל טומאה כ"כ הט"ז והלבוש אבל הש"ך השיג ע"ז וכתב דהטעם הוא דבעצים ואבנים יש בהן כשפ"ה אבל כלים מסתמא אין בהן כשפ"ה דאי יש בהן אין שם כלי עליו אף ע"י נקבים דקים הרבה כמו סל וגרגותני ודברי המחבר צריך לפרש כן ובלבד שלא יחלקו כל המקוה דהיינו שיהא נקב כשפ"ה אבל בכלים שאין בהם נקב כשפ"ה פסול עכ"ל.