שולחן ערוך יורה דעה קצו יג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קצו · יג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
האשה ששמשה מטתה וראתה אחר כך ופסקה, ורוצה לספור מיום מחרת ראייתה, תקנח יפה יפה אותו מקום במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחוץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע.
- הגה: ויש אומרים דאין אנו בקיאין בזמן הזה ואין לסמוך על זה (הגהות מיימוני פרק ו' וסמ"ק), והכי נהוג דהרי כבר נתבאר שאנו נוהגין להמתין אפילו לא שמשה כלל, כדי שלא לחלק בין ספירה לספירה, כל שכן בכהאי גוונא, וכל הפורץ גדר בדברים אלו במקום שנהגו להחמיר, ישכנו נחש:
מפרשים
(כה) והכי נהוג דכבר נתבאר כו'. לא ידענא מאי ענין זה לזה דהתם לא שייך בקיאות כלל וגזרינן לא שמשה אטו שמשה ואה"נ דבאשה לא מהני רחיצה וקינוח דלא עדיף מלא שמשה כלל והתם גזרינן במלתא דשכיח אבל מ"מ נ"מ ברחיצה וקינוח בדין שנזכר בסעיף הקודם בשכחה יום א' שצריכה להמתין ו' עונות דמהני רחיצה וקינוח דתמנה מיד אחר שתשלים היום ששכחה ודוק ונראה דגם הרב מודה בזה ומיירי בסתם אשה ומ"מ לענין דינא בלאו הכי כיון דהסמ"ק והג"מ כתבו דאין אנו בקיאין אין להקל לכתחלה וכ"פ הב"ח:
(יז) להמתין: כתב הש"ך ואף באשה ששכחה יום אחד דקי"ל בסעיף הקודם שצריכה להמתין ו' עונות ג"כ אין להקל לכתחלה לומר דמהני לה רחיצה וקנוח כדי שתמנה מיד וכ"פ הב"ח.