שולחן ערוך יורה דעה קעח ג

מי שאכל ושייר פתיתין על שלחנו לא יביא פת שלימה ויניח על השלחן:

הגה: יש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין תינוק ויש בזה איסור משום העורכים לגד שלחן (תא״ו ני״ז) אבל לערוך מטה למזל התינוק יש מתירין (כ״כ האחרונים):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ה) לא יביא כו'. משמע דוקא להביא שם ולהניחו אצל הפתיתין אסור משום העורכים לגד שלחן אבל אם היה שם א"צ להסירו וכן משמע מפרש"י וכ"כ ב"י בא"ח ס"ס ק"פ (בטורים שנדפסו שנת שמ"ח ושאר דפוסים ג"כ) בהג"ה וז"ל דוקא מביא אבל אם היתה מתחלה ע"ד זה לברך על השלם כדאיתא בזוהר פ' תרומה ש"ד אין להסירם מעל השלחן בשעת ברכה עכ"ל וכ"כ בס' באר שבע דף ס"ט ע"ד שכן משמע לו מפרש"י ושכן מצא בזהר פרשת תרומה ומה שהשיג שם על מהרי"ו בדינים והלכות סימן מ' שכתב שיש להסיר פת שלם מעל השלחן כשמברכין ברכת המזון כו' אינה השגה כ"כ דר"ל כשמביאין אחר שאכל פת שלם במקרה יש להסירו ואף על גב דפשט דבריו לא משמע קצת הכי מ"מ לאותבי דעתיה טפי עדיף וק"ל:

(ו) ויש בזה איסור. מכל מקום מה שנוהגין בארצות אלו שעושין סעודה בלילה שלמחר מלין התינוק (שקוריך ווא"ך) אין איסור דדוקא לשום מיני מאכל על השלחן ולהניחם כך אסור משום דהוי כעורך לגד שלחן אבל בסעודה) אין איסור:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

לא יביא פת שלימה. משום שנאמר העורכים לגד שלחן פירוש לשם עבודת כוכבים אבל בפתיתין לחוד יש מצוה להניחם שיהא מוכן לעני:

יש מקומות כו'. בלבוש כ' שמטעם זה יש לאסור אותו המנהג שנוהגים מקצת לערוך השלחן בלילי שבת בפת שלם כל הלילה שנתפשט מחוק העורכים לגד שלחן ולא נהירא לע"ד דדוקא בלילה שקודם המילה שעושים כן למזל התינוק יש בו שייכות העורכים לגד כי גד הוא לשון מזל משא"כ בלילי שבת שמניחים הפת לחם משנה הוא בשביל כבוד השבת שכבודו בלחם משנה ואין בזה משום מזל ואין בזה איסור כלל דהא גם קודם השבת מיד שמוציאין אותן מהתנור מניחים אותן על השלחן משום כבוד השבת:

לערוך מטה כו'. כיון דשלחן כתיב בקרא בהדיא:

באר היטב

עריכה

(ד) יביא: כתב הש"ך משמע דוקא להביא שם ולהניחו אצל הפתיתין אסור משום העורכים לגד שלחן אבל אם היה שם א"צ להסירו וכ"מ מפירש"י וכ"כ באורח חיים סוף סימן ק"פ ובפתיתין לחוד יש מצוה להניחם שיהא מוכן לעני.

(ה) איסור: כתב הש"ך ומ"מ מה שנוהגין בארצות אלו שעושין סעודה בלילה שלמחר מלין התינוק שקורין (וואך נאכט) אין איסור דדוקא לשום מיני מאכל על השלחן ולהניחם כך אסור משום דהוי כעורך לגד שלחן אבל בסעודה אין איסור וכתב הט"ז שבלבוש כתוב שמטעם זה יש לאסור אותו המנהג שנוהגים מקצת לערוך השלחן בלילי שבת בפת שלם כל הלילה שנתפשט מחוק העורכים לגד שלחן ול"נ לע"ד דדוקא בלילה שקודם המילה שעושים כן למזל התינוק יש בו שייכות העורכים לגד כי גד הוא לשון מזל משא"כ בלילי שבת שמניחים הפת לחם משנה הוא בשביל כבוד השבת שכבודו בלחם משנה ואין בזה משום מזל ואין בזה איסור כלל דהא גם קודם השבת מיד שמוציאין אותו מהתנור מניחין אותו על השלחן משום כבוד השבת עכ"ל.

(ו) מטה: כיון דשלחן כתיב בקרא בהדיא. ט"ז.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}