שולחן ערוך יורה דעה קעו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י' דינרין בדינר לחודש והני מילי כששוכר להוציאם אבל אם שכרם כדי להתלמד בהם או ליראות ומחזירם לו בעין מותר:

הגה: ודוקא שלא קבל עליו רק אחריות גנבה ואבדה אבל אם קבל עליו כל אחריות אסור (ב"י בשם בעל התרומות) ואם קיבל עליו המשכיר כל אחריות בין דגנבה ואבדה בין אחריות דאונסין יש מתירין אפי' משכיר לו להוציאם (ת"ה סי' ש"ב) כדלקמן סי' קע"ז ומיהו אם לא קבל עליו רק גנבה ואבדה ולא אונסין או אונסין ולא גנבה ואבדה אסור להוציאן בשכרן (ב"י בשם תוס' והגהמ"יי פ"ה וסמ"ג וריב"ש סי' ש"ה וש"ח ות"ה שם וע"פ) מיהו לא הוי אלא כאבק רבית אבל אם לא קבל המשכיר אחריות כלל הוי רבית קצוצה (ריב"ש שם):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(א) אבל אם שכרם כו'. מיהו אם הוציא המעות אע"פ שבאו לידו אותן המעות עצמן אסורין משום רבית הגמ"ר וכ' ב"י והיינו ודאי בשכרן להתלמד או ליראות דאי להוציאן אפילו לא הוציאן נמי אסור דכיון דמלוה להוצאה ניתנה מעת שבאו לידו כאלו הוציאן דמי:

(ב) יש מתירין כו'. וב"י כתב דמשמע מדברי ת"ה דמ"מ אין לעשות מעשה להיתר וליתא דל"ק התם הכי אלא כשהלוה מבטיחו ומתנה שלא יהיו נאמנים על הקרן שנאנס או נגנב או נאבד רק בש"ץ והשמש אבל כשאינו מתנה כלום פשיטא דשרי כמ"ש לקמן סי' קע"ז ס"ק י"ז ע"ש:

(ג) אסור לשוכרן להוציאן כצ"ל:
 

ט"ז - טורי זהב

כששוכר להוציאם. ואע"פ שיחזיר אותם בעין אח"כ מ"מ כיון שהיה לו רשות להוציאם והיה האחריות על המקבל הוה ליה כהלואה ואסור ליתן שכר דהוי כרבית אבל בסעיף ב' בכלים אמרינן דאין השכר משום הלואה אלא משום שנפחת הכלי במה שנשתמש בו ואותו הפחת המשכיר מקבלו עליו ומשום הכי אם הוא כלי שאין בו פחת כגון כלי כסף וזהב שכתבו התוס' פרק הרבית (דף ס"ט) אסור ליטול ממנו שכר כשהוא דרך הלואה והאחריות על המקבל כמו במעות:

או אונסין ולא גניבה ואבידה בשכרו להוציאן כצ"ל:
 

באר היטב

(א) בעין:    מיהו אם הוציא המעות אע"פ שבאו לידו אותן המעות עצמן אסורים משום רבית הגמ"ר וכתב ב"י והיינו ודאי נשכרין להתלמד או ליראות דאי להוציאן אפילו לא הוציאן נמי אסור דכיון דמלוה להוצאה ניתנה מעת שבאו לידו כאילו הוציאן דמי.

(ב) מתירין:    כתב הש"ך דב"י כתב דמדברי הת"ה משמע דאין לעשות מעשה להתיר וליתא דל"ק התם הכי אלא כשהלוה מבטיחו ומתנה שלא יהיה נאמן על הקרן שנגנב או נאבד או נאנס רק הש"ץ והשמש אבל כשאינו מתנה כלום פשיטא דשרי ומ"ש הרב אסור להוציאן בשכרן צ"ל אסור לשוכרן להוציאן. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש