שולחן ערוך יורה דעה קסח יב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסח · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
ישראל שהלוה לעובד כוכבים ברבית על משכון ואח"כ א"ל תן המשכון לראובן והוא יתן לך מעותיך וכן עשה נתן המשכון לראובן למכור וראובן עכב המעות בידו אחר מכירת המשכון והמלוה תובע רבית עד שיביא מעותיו לידו והעובד כוכבים אינו רוצה ליתן יותר מעד שעת מכירה בענין שראובן צריך ליתן המותר יכול המלוה ליטול כל הרבית מהעובד כוכבים ואם העובד כוכבים יכוף את ראובן לפרוע הרבית בשביל שעכב מה נפקא ליה מינה:
מפרשים
(לג) צריך ליתן כו'. כיון שהעובד כוכבים היה בשעת הלואת המעות אין למלוה עסק עם ראובן כלום ואם ראובן עכב מעות העובד כוכבים ולא נתנם למלוה למה לא יקח המלוה רבית מן העובד כוכבים ואם העובד כוכבים יכוף את ראובן לפרוע לו הרבית בשביל שעכב מאי נפקא ליה מיניה למלוה בזה אין לו עסק עם ראובן כלל (שם):
ואם העובד כוכבים יכוף את ראובן כו'. בב"י בשם תשובת הרא"ש והטעם כיון שהעובד כוכבים [הוא] בשעת הלואת המעות אין למלוה עסק עם ראובן כלל עכ"ל. ונראה שאפילו אותו המשכון לא היה שוה גם הרבית שעולה אחר המכירה ולא דמי לההיא דבסי' ק"ע דכתב רמ"א אבל לא הרבית מה שיעלה עליו מכאן ואילך דשם הישראל משלם לו הרבית בעד העובד כוכבים והכא משלם העובד כוכבים ותמיה לי שזה סותר מ"ש רמ"א בסעיף ד' דישראל כופה לעובד כוכבים ליתן לו רבית ויודע שהעובד כוכבים יכוף לישראל כו' וק"ו הוא דמה כאן שהישראל יש לו עכ"פ בסוף עסק עם המלוה שנוטל המשכון ומכרו ומעכב המעות בידו וכל שנותן בשביל זה העיכוב הוה אגר נטר ובזה הוה בישראל רבית קצוצה אפ"ה שרי כיון שמתחלה היתה בהיתר ולא אמרינן דמחזי כרבית ק"ו לעיל שאפילו בסוף אין להישראל המלוה שום עסק עם הישראל שלוה מן העובד כוכבים וההתחלה היתה בהיתר שהרי אין שליחות לעובד כוכבים אפילו לחומרא דלא איכפת לן במה שיכוף העובד כוכבים את הישראל ולא מחזי כרבית ונראה דבר ברור דהרא"ש אזיל לטעמיה דחולק על הדין שזכר רמ"א בסעיף ה' דמחלק שם בין אשראי למשכון כמו שכתבתי שם וגם שאר פוסקים חולקים כמו שזכרתי שם וא"כ יש סתירה על פסקי רמ"א בזה ולבוש שנגרר אחריו והנראה לע"ד דהעיקר להלכה כפסק דהכא מאחר דהפסק דלעיל הוא דעת מהר"ם והוא יחיד נגד רבים שזכרנו שם ואין איסור שם בסעיף ה' אלא מצד שליחות עובד כוכבים לחומרא וא"כ במקום שנהגו להקל שכתב בסעיף ז' אין איסור בזה כן נראה לע"ד:
(כג) יכוף: כתב הט"ז ונראה שאפילו אותו המשכון לא היה שוה גם הרבית שעולה אחר המכירה ול"ד לסי' ק"ע דכתב רמ"א אבל לא הרבית מה שיעלה עליו מכאן ואילך דשם הישראל משלם לו הרבית בעד העובד כוכבים והכא העובד כוכבים משלם אלא שתמוה לי שזה סותר מ"ש רמ"א בס"ה דאם ישראל כופה לעובד כוכבים ליתן רבית ויודע שהעובד כוכבים יכוף לישראל הב' וכו' וק"ו הוא דכאן עכ"פ הישראל יש לו בסוף עסק עם המלוה שנוטל המשכון ומכרו ומעכב המעות אפ"ה שרי מכ"ש שם שאין לישראל שום עסק עמו אפילו לבסוף ולמה אוסר שם ונראה עיקר להלכה כמו שפסק כאן עכ"ל (ובנה"כ כתב דלא קשיא מידי דבס"ה מיירי שהלוה העובד כוכבים לישראל הב' בשליחותו של הראשון עכ"ל).