שולחן ערוך יורה דעה קסח י
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסח · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
עובד כוכבים שמשכן לישראל בחובו ומשכן העובד כוכבים אותו משכון לישראל ברבית אם הישראל פודהו אסור ליקח ממנו רבית ואם אחריות החוב והרבית אינו על המשכון לבד אלא גם על העובד כוכבים מותר וכן אם הישראל הממושכן לא ידע שהעובד כוכבים הממשכן רוצה למשכנו ביד ישראל מותר לקבל הקרן והרבית מיד הישראל:
- הגה: ישראל שחייב לעובד כוכבים חוב על רבית והעובד כוכבים הקנה אותו חוב לישראל אחר אם העובד כוכבים מקבל הרבית ונתנו לישראל השני מותר אבל אסור לישראל השני לקבל מיד הראשון משום חומר רבית (תשובת הרשב"א סימן תשס"ד):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כה) אם הישראל פודהו כו'. אבל עובד כוכבים פודהו אע"פ שהישראל החייב נותן הרבית שרי מיהו הטור כ' דמדברי הרא"ש (לקמן ס"ק ס"ד) נראה דבכל ענין שרי וכן הביא הב"י לקמן גבי דברי הרא"ש תשובת הרשב"א דסובר כן עיין שם:
(כו) אסור. שזה ודאי לא הקנהו לו שהרי משכנו בע"כ מיהו לר"ת וסייעתו שרי:
(כז) לא ידע כו' מותר. שהרי אין כאן צד שליחות:
ט"ז - טורי זהב
עובד כוכבים שמשכן כו'. דדוקא בעובד כוכבים שלוה מישראל על משכון אמרינן בסעיף ט' דמותר דמסתמא הקנהו לו אבל כאן ודאי לא הקנהו לו דהא בעל כרחו לקחו ממנו ואם הישראל פודהו הוא כאילו שלח שלוחו עובד כוכבים ללות ברבית ואסור לדעת רש"י דלעיל ומש"ה אם הממושכן לא ידע שהממשכן ימשכנו ביד הישראל ואין כאן שייכות שליחות כלל מותר אפי' לדעת רש"י:
חוב על רבית והקנה אותו כו'. זה פשוט אם כבר חייב לעובד כוכבים קרן ורבית יכול הישראל לקבל עליו וליקח מהישראל גם אותו רבית אלא דשם בתשובת רשב"א מיירי שישראל היה חייב לעובד כוכבים הקרן ורבית עדיין לא חל באותה שעה שהקנה עובד כוכבים לישראל אחר וצריך שתדע דאם הקנה לו במכר גמור לישראל אחר פשיטא שאיסור גמור הוא (אלא) אפילו ליקח מהעובד כוכבים אלא מיירי שהקנהו לו בתורת בטחון וכשרוצה העובד כוכבים יכול לסלק הישראל בזוזי וא"כ אינו אלא כמו משכון והיה לנו להתיר ליקח הרבית אפי' מיד הישראל כיון שעיקר הממון של עובד כוכבים על זה כתב דמשום חומר הרבית יש לאסרו וסיים ע"ז וז"ל ודומה למה שאמרו בפ' איזהו נשך עובד כוכבים שהלוה לישראל מעות ברבית וביקש להחזירם לו עכ"ל אמר לשון ודומה משמע אבל באמת אינו כן ובזה נבין דברי הג"ה זאת ולא כדמשמע לכאורה דמיירי בקנין גמור דזה אסור אפי' מעובד כוכבים כיון דממון ישראל הוא מאותה שעה והוי ליה כלוה מחבירו על מנת שהעובד כוכבים יתן רבית דודאי אסור:
באר היטב
(טו) ליקח: מיהו לדעת המקילין דלעיל מותר. ש"ך.
(טז) ידע: שהרי אין כאן צד שליחות.
(יז) לקבל: כתב הט"ז זה פשוט אם כבר חייב לעובד כוכבים קרן ורבית יכול הישראל לקבל עליו וליקח מהישראל גם אותו הרבית אלא דמיירי שישראל היה חייב לעובד כוכבים הקרן אבל הרבית עדיין לא חל באותה שעה שהקנה עובד כוכבים לישראל אחר וצריך שתדע דאם הקנה במכר גמור לישראל אחר פשיטא שאיסור גמור הוא אפילו ליקח מעובד כוכבים אלא מיירי שהקנהו לו בתורת בטחון ואינו אלא כמו משכון והיה לנו להתיר ליקח הרבית אפילו מיד הישראל אלא משום חומר רבית יש לאסרו (ובנה"כ כתב דלעולם מיירי שהקנה העובד כוכבים לישראל בקנין גמור ואפ"ה אין כאן איסור רבית דמיירי שאין הישראל הב' יכול לתבוע לראשון שהקנה לו העובד כוכבים בדיניהם ולא בדינינו ומ"מ אין העובד כוכבים יכול לחזור מישראל הראשון ודוק עכ"ל).