לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה קסח ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

אם ישראל הלוה לעובד כוכבים ברבית והעובד כוכבים מלוה אותם לישראל ברבית וחוזר ישראל הראשון ונוטל רבית מהעובד כוכבים אסור:

הגה: ודוקא אם העובד כוכבים הלוה לישראל השני בשליחות ישראל הראשון וכמאן דאמר יש שליחות לעובד כוכבים לחומרא (וכן משמע בטור ורש"י וסייעתו) ואפילו אי אין שליחות לעובד כוכבים לחומרא מיירי דישראל כופה לעובד כוכבים ליתן לו רבית ויודע שהעובד כוכבים יכוף הישראל השני להוציא ממנו הרבית משום דמחזי כרבית אבל אם אית ליה לעובד כוכבים משכון מישראל שני שאין צריך לכוף אותו ולא עשה בשליחות של ישראל ראשון לכולי עלמא שרי (ב"י בשם מרדכי והגהות מיי' פ"ה מה"מ) כמו שיתבאר בסמוך:

מפרשים

 

(י) ודוקא כו'. ובתשובת הרשב"א שהביא ב"י משמע דהיכא שנעשה בכונה לתלות מעותיו ביד עובד כוכבים בהערמה כדי להלותן לישראל בכל ענין אסור והרב מיירי היכא שנעשית שלא בכוונה בהערמה:

(יא) יש שליחות לעובד כוכבים כו'. כלומר דשלוחו של אדם כמותו ואע"ג דקי"ל דהיינו דוקא בישראל אבל לא בעובד כוכבים לא אינהו לדידן ולא אנן לדידהו היינו מדאורייתא אבל חכמים החמירו דהשליח עובד כוכבים הוא כישראל עצמו המשלחו ולמאן דאמר אין שליחות לעובד כוכבים אפילו מדרבנן א"כ העובד כוכבים עצמו אינו כמו הישראל עצמו:

(יב) דישראל כופה כו'. ואפ"ה לא אסור אלא כשהלוה בשליחות ישראל הראשון דאל"כ לא מחזי כרבית שהעובד כוכבים לצורך עצמו מתחלה לוה ועי' לקמן סעיף כ"א:

(יג) אבל אם אית ליה לעובד כוכבים משכון כו' שאין צריך לכוף כו'. שהמשכון טוב ושוה הקרן והריוח כדלקמן סעיף ט' בהג"ה:

(יד) ולא עשה בשליחות של ישראל כו'. כלומר לרש"י אבל לר"ת אפילו עשה בשליחות הישראל שרי כדלקמן סעיף ט' בהג"ה דאין שליחות לעובד כוכבים:
 

מיירי דישראל כופה כו'. זהו דעת הגה' מיימון שכתב ב"י דמחלק בין אשראי למשכון כמו שכתב ב"י והוא בתשובת מיימון למשפטים סי' ל"ג בשם מהר"ם וראיה מהתוס' שאוסרי' ללות ע"י עובד כוכבים וע"כ מחלק בין אשראי למשכון אבל פוסקים אחרים כגון סמ"ג וסמ"ק מפרשי דהתוס' איירי שהאחריות על ישראל וא"כ אין חילוק בין אשראי למשכון וכ"כ ב"י בשם הרא"ש והטור דלא מחלקים כן ועיין מה שכתבתי בסעיף י"ב על דין זה:
 

(ז) דמחזי: ואפ"ה לא אסור אלא כשהלוה בשליחות ישראל הא' דאל"כ לא מחזי כרבית שהעובד כוכבים לצורך עצמו לוה מתחלה. ש"ך.

(ח) משכון: על הקרן והרבית ובתשובת הרשב"א משמע דהיכא שנעשה בכונה לתלות מעותיו ביד עובד כוכבים בהערמה כדי להלותן לישראל בכל ענין אסור ועיין בב"י.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש