שולחן ערוך יורה דעה קסח ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
וכן אם העמידו אצל העובד כוכבים ואמר הניחם על גבי קרקע וכן עשה ונסתלק ולקחן השני משם מותר:
- הגה: וי"א אם אמר העובד כוכבים ליתנם לישראל השני דרך פקדון ואחר כך יהא בידו הלואה דשרי הואיל ולא יצא מתחת הראשון בתורת הלואה (ב"י בשם תלמידי רשב"א ונ"י) ואם הישראל השני לא עשה הלואה עם ישראל הראשון רק עם העובד כוכבים והעובד כוכבים א"ל לקבלם מישראל ראשון והישראל ראשון אינו רק כשלוחו של עובד כוכבים מותר אפילו נותן הרבית לישראל (שם בשם הגהות מרדכי):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ז) הניחם ע"ג קרקע והפטר כו'. כן הוא בש"ס וכל הפוסקים והמחבר אזיל לטעמיה שכתב בב"י דמדלא הזכירו הרמב"ם וטור והפטר אלמא דבכל ענין שרי ולי נראה דוהפטר דוקא ועוד דהא אפי' א"ל זרוק לי חובי הרי הוא באחריות הלוה עד שיאמר והפטר כמו שנתבאר בח"מ סי' ק"כ ע"ש ומהרמב"ם אין ראיה כלל שהרי לא הזכיר כלל דין זה דהניחם ע"ג קרקע שיוקשה עליו למה לא הזכיר והפטר והיינו משום דקמקשה בש"ס מאי למימרא פשיטא ואוקי לה באוקימתא אחריתי שנשא ונתן ביד ולכך לא הזכיר ברמב"ם אוקימתא דהניחם ע"ג קרקע והפטר לפשיטתא ואדרבה מוכח לכאורה איפכא דאם איתא דס"ל להרמב"ם דוהפטר לאו דוקא ה"ל לכתבו לאשמעינן דל"ד הוא ומהטור ג"כ אין ראיה דארישא קאי דבא"ל תנם לישראל זה והפטר אסור וקאמר בסיפא דאם א"ל הניחם ע"ג קרקע במקום תנם לו דהיינו שא"ל הניחם על גבי קרקע והפטר מותר ועוד שמצאתי בטור ישן היה כתוב והפטר ופשוט הוא לדעתי שחסרון הוא בשאר ספרים שוב ראיתי בב"ח שרצה להוכיח מהש"ס דוהפטר הוא ל"ד ודבריו תמוהין דמ"ש מדלא קמוקים באמר ליה הניחם ע"ג קרקע סתמא כו' אדרבה בהא פשיטא לש"ס דאסור ומ"ש ותו ק"ו הוא זה כו' ק"ו פריכ' הוא דכשלשא ונתן ביד נסתלק הישראל הראשון והרי הוא ברשות העובד כוכבים אבל בהניחם ע"ג הקרקע דלמא הניחם ויהא ברשותך קאמר:
(ח) וי"א כו'. אלעיל סוף סעיף א' אהעמידו אצל עובד כוכבים כו' קאי:
(ט) מותר אפי' נותן כו'. והב"ח השיג על הרב בזה וכתב דט"ס הוא בהגהת מרדכי ואינו מתיר אלא כשנסתלק הישראל הראשון מן העובד כוכבים ולקח הישראל השני שרי אפילו נותן הרבית לישראל דאין הישראל הראשון רק כמו שלוחו אבל בכה"ג שכתב הרב אסור עכ"ד בקצרה וע"ש שדבריו נכונים וכן מצאתי בספר גדולת מרדכי הוגה כמו שכתב הב"ח ע"ש וגם צ"ע בהגמ"ר דלא כ"כ אלא לס"ד דש"ס ולא למסקנא ע"ש:
ט"ז - טורי זהב
הניחם על גבי קרקע. בגמרא איתא על גבי קרקע והפטר וכתב ב"י דס"ל לטור דהאי והפטר לאו דוקא הוא ואיכא למידק מנא ליה לטור לפרש כן והא מצינו בח"מ סימן ק"כ דבאומר זרוק לי חובי וזרק עדיין חייב הלוה באחריות עד שיאמר לו זרוק לי חובי והפטר ואימא גם כאן דוקא הוא וכל שלא אמר כן אסור כיון שהוא באחריות הישראל עדיין וזה ודאי שאין חילוק בין לשון זרוק ללשון הניחם ע"ג קרקע ונ"ל דס"ל להטור כיון שעיקר האיסור כאן במה שמקבלו מיד ישראל נראה כשלוחו של ישראל ונותן לעובד כוכבים רבית בשליחותו של ראשון וכיון שאינו נוטלו מידו אלא מן הקרקע אין שייך לומר כן והא דאמרו בגמרא והפטר לא נתכוונו להפטר מן האחריות דלא אכפת לן בזה אלא לאפוקי שלא יניחנו על מנת שיחזור ויקחם דאז היה כאלו לא הניחם על כן אמר והפטר פירוש תפטור עצמך מכאן ואילך והמעות יהיה מונח וזהו שכתב הטור והש"ע וכן עשה ונסתלק דלכאורה האי ונסתלק מיותר הוא ולמאי דפרישית ניחא דדוקא בעינן שילך משם אבל כל זמן שעומד שם הוה כאלו עדיין בידו דאפשר שיחזור ויקח ואם כן דברי הטור הם ממש כדברי התלמוד ואין כאן בתלמוד לאו דוקא:
לקבלם מישראל ראשון בו'. מו"ח ז"ל הקשה על זה דהא כבר נתבאר בסעיף א' דבאומר תנם לו והפטר ואני אתנה עמו כו' דאסור וזה יש לתרץ דשאני התם דאמר ליה תנם והפטר דאין הפטר אלא אחר הנתינה ממילא בשעת נתינה היה איסור משא"כ הכא דהעובד כוכבים אומר בפירוש לישראל הראשון הנה אחריות המעות מהיום יהיה עלי ואתה תהיה אפטרופוס שלי וכעין שזכרתי בסעיף ב' בשם הגהות מרדכי ממילא יש היתר בשעת נתינה וזה מבואר במה שכתב רמ"א והישראל הראשון אינו רק כשלוחו של עובד כוכבים ואף על גב דבסעיף כ"ג כתב באפוטרופוס שאסור משום מראית עין שאני הכא שהישראל עשה ההלואה בהסכמת העובד כוכבים אלא דקשה הא בעל הגהות מרדכי כתב זה בפירוש הברייתא במה שאמרה ואם העמידו אצל עובד כוכבים מותר דמיירי שעשאו לישראל הראשון אפוטרופוס ואפ"ה לא אשכחן היתרא בגמרא בפי' הברייתא אלא בהניחם ע"ג קרקע או שנשא ונתן ביד ורמ"א כתב כאן דאפילו קבלם ישראל מיד ישראל הראשון מותר כיון שעשאו לראשון אפוטרופוס ולית נגר דליפרקיני' להא מילתא והך הג"ה לאו הילכתא היא ואף שבלבוש נגרר אחריו אין מזה ראיה דלא ירד לעומקו של דבר בזה:
באר היטב
(ה) הניחם: כתב הש"ך דצ"ל ג"כ והפטר דאל"כ הא קי"ל בחושן משפט סי' ק"כ דאפי' אמר ליה זרוק לי חובי הרי הוא באחריות הלוה עד שיאמר והפטר ודלא כהב"ח אבל הט"ז מחלק דאם עומד שם הראשון עדיין אז צ"ל והפטר דאל"ה יכול להיות שהראשון יחזור ויקחם אבל אם הלך משם ונסתלק אז אפילו לא אמר העובד כוכבים והפטר שרי.
(ו) מותר: והב"ח השיג על הרב בזה וכתב דאינו שרי אלא כשנסתלק הישראל הראשון מהעובד כוכבים ולקחו הב' אז יש היתר אפילו נותן הרבית להראשון אבל בכה"ג שכתב רמ"א איסור גמור הוא והסכים עמו הש"ך גם הט"ז כתב דהך הג"ה לאו הלכתא היא.