שולחן ערוך יורה דעה קסב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסב · ג · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה:

הגה: וע"ל סי' קע"ה איזה מקרי שער קבוע והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור (הרא"ש בתשובתו וסמ"ק וכל בו):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ט) וידוע לשניהם. כב"י דסגי כשידעו דיצא השער אע"פ שלא ידעו בכמה יצא וכתב עוד אבל מתשובת הרא"ש שבסוף סי' זה (סעיף ה') משמע דלא בעי ידיעה כלל שהרי לא הצריך אלא שיברר שיצא השער או שהיה ללוה סאה אחת ואלו ידיעת השער לא נזכר כלל בדבריו ע"כ והב"ח כתב דהתם מיירי שמלוה טוען שהיה לו ידיעה שיצא השער ולי נראה דאע"ג דלכתחלה אין להלות עד [שידע] שיצא השער מכל מקום אם לוה ויצא השער אע"ג דלא ידע מכל מקום הרי לא נעשה כאן איסור בהלואה זו וחייב לשלם לו וכ"כ בס"ק ז':

(י) מותר. אפי' אין מעות ללוה כדעת ר"י ורוב הפוסקים וכ"פ ב"י וב"ח:

(יא) אימת שירצה. ואז שרי אפילו בקבע לו זמן כן הסכמת הפוסקים והאחרונים ודלא כהרמב"ם וכתב הרא"ש מיהו באומר לא אקבל הפרעון קודם הזמן אסור ללוות על שער שבשוק אבל אם יש לו חטין אפי' בהא אין לאסור ע"כ ומביאו ב"י וד"מ ומשמע מדבריו שם להדיא דאפילו אינו אומר לא אקבל הפרעון עד שעת היוקר אלא אומר לא אקבל עד הזמן אע"פ שאין ידוע שיתייקר השער אז אסור משום דדמי להלויני כור חטים עד הגורן ולפ"ז מ"ש הרב עד שעת היוקר הוא ל"ד אלא לישנא דסמ"ק וכל בו נקט אי נמי אשמועינן דהיכא דנתייקר השער אין חייב לשלם לו ונ"ל דהיכא דקבע לו זמן מחמת שיש לחוש שיוזל אחר ההלואה קודם הזמן אסור לכ"ע בקבע לו זמן אף בלא אמר ליה לא אקבל עד זמן הפרעון דהא הפוסקים לא השיגו על הרמב"ם אלא מטעם שקביעת הזמן היא לתועלת הלוה שאין המלוה יכול לכופו בינתיים אבל אם בא לפרוע תוך זמנו פורע ובכי האי גוונא יכול המלוה לומר לא אקבל חובי קודם זמני כמ"ש בה"ת בשער ל' והט"ו בח"מ סי' ע"ד ס"ב דאם קבע ללוה זמן ורוצה לפרעו תוך הזמן כי מתיירא מפני חילוק המטבעות וגזרת המסים ותשחורת דאינו יכול לכופו ליקח חובו קודם זמנו שאינו יכול לפרוע קודם זמנו לקלקלתו ולהפסדו של מלוה:


ט"ז

שער בשוק. הטעם כיון דשכיחי למזבין דמי לאומר הלויני עד שיבוא בני וכתב הרא"ש אפי' אין לו מעות כלל ללוה הוה היתר זה דיכול לקנות מן השוק באשראי או ללות מחבירו והיינו דוקא סאה בסאה אבל אם הלוהו מעות אסור אע"פ שיש שער בשוק כיון שאין לו כמו שיתבאר בסימן קס"ג. וכתב עוד דאם יצא השער במקום אחד אע"פ שבמקומות שסביבותיו לא יצא סומכים על מקום ההוא:

באר היטב

(ו) שער: כב"י דסגי כשידעו שיצא השער אע"פ שלא ידעו בכמה יצא אבל מתשובת הרא"ש שבס"ס זה משמע דלא בעי ידיעה כלל ול"נ דאע"ג דלכתחלה אין להלות עד שיצא השער מ"מ אם לוה ויצא השער אע"ג דלא ידע מ"מ הרי לא נעשה כאן איסור בהלואה זו וחייב לשלם לו עכ"ל הש"ך וע"ל בס"ק ד' מ"ש שם בשם הט"ז. וגוף טעם ההיתר בשער שבשוק איתא בט"ז כיון דשכיחי למזבין דמי לאומר הלוני עד שיבא בני וכתב הרא"ש אפילו אין לו מעות כלל ללוה הוה היתר זה דיכול לקנות מן השוק באשראי או ללוות מחבירו והיינו דוקא סאה בסאה אבל אם הלוהו מעות אסור אע"פ שיש שער בשוק וכתב עוד דאם יצא השער במקום אחר אע"פ שבמקומות שסביבותיו לא יצא סומכים על מקום ההוא עכ"ל.

(ז) שירצה: כתב הש"ך ואז שרי אפילו בקבע לו זמן וכתב הרא"ש מיהו באומר לא אקבל הפרעון קודם הזמן אסור ללות על שער שבשוק אבל ביש לו חטין אפילו בהא אין לאסור.

(ח) היוקר: ואפילו אינו אומר עד שעת היוקר אלא שאומר לא אקבל עד הזמן אע"פ שאין ידוע אם יתייקר השער אסור דדמי להלוני כור חטים עד הגורן (ומ"ש עד היוקר ל"ד) ונ"ל דהיכא דקבע לו זמן מחמת שיש לחוש שיוזל אחר ההלואה קודם הזמן אסור לכ"ע בקבע לו זמן אף בלא אמר ליה לא אקבל עד זמן הפרעון עכ"ל הש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש