שולחן ערוך יורה דעה קלז ה

אם נתן יין בכלי אסור לא נתיר לתת בו יין פעם אחרת עד שיכשירנו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יח) לא נתיר כו'. וכב"י ואע"פ שהרא"ש בתשו' התיר לפי שמתחלה נפלט בליעת הקנקן ביין ונתבטל היינו לדברי המתירין סתם יינם בס' וכבר כתבתי בסימן קל"ד דלא קי"ל אלא כדברי האומרים דאוסר במשהו ע"כ ואע"ג דאנן קי"ל דבטל בס' סתם הרב כדברי המחבר דהא דבטל בס' היינו משום הפסד וכדכתבתי בסי' קל"ה ס"ק ט"ו משא"כ הכא דיתן בו לכתחלה יין ודלא כהעט"ז שכתב דלדידן מותר לכתחלה לתת בו יין פעם אחרת ואפשר דמיירי בשעת הדחק והפסד שצריך לכלים ואם לא יתן לכלים אלו יהא לו הפסד בדבר וכ' עוד העט"ז אף לדברי האומרים סתם יינם בכל שהוא שרי בדיעבד ע"י עירוי כדלעיל סי' קל"ה סי"ב וכבר השגתי עליו שם בס"ק כ"ז מיהו נראה דהרא"ש לא מתיר אלא כששהה היין בכלי שנכשר על ידי היין כמו ע"י מים ובאופן שנתבאר בסי' קל"ה הא ל"ה לא דלא עדיף הכשר יין ממים נ"ל ומ"מ צ"ע דבתשוב' הרא"ש שם (כלל י"ט דין ד') לא כתב דמותר ליתן בו יין פעם אחרת אלא לאחר יב"ח וקמ"ל דהיכא דבעי יישון יב"ח אינו מזיק מה שנתלחלח תוך יב"ח ביין ומונין יב"ח מיין הראשון של איסור שנשתמש בו וכדלעיל ס"ס קל"ה גבי מים ע"ש בתשו' הרא"ש מבואר כך להדיא אבל להכשיר ע"י יין מזה לא הזכיר הרא"ש שם כלום ואפשר משמע ליה לב"י מסברא דכיון דלענין יב"ח דין היין כמים ה"ה לענין שאר הכשר כגון לענין שכשוך ועירוי ג' ימים וע' בתשו' הרשב"א סי' תק"ג:

באר היטב

עריכה

(ט) שיכשירנו: כתב הש"ך מיהו בשעת הדחק והפסד שצריך לכלים ואם לא יתן לכלים אלו יהא לו הפסד בדבר שרי ובלבוש כ' דאף לדברי האומרים סתם יינם בכל שהוא שרי בדיעבד ע"י עירוי ואין כן דעת הש"ך ע"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}