שולחן ערוך יורה דעה קכ ט
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכ · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
משכן גוי כלי לישראל אם נראה בדעת הגוי שרוצה לשקעו בידו טעון טבילה ואם לאו יטבילנו בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטבילנו עמו (ואם לבסוף נשתקע בידו יחזור ויטבילנו בלא ברכה) (ב"י בשם תשובה אשכנזית ואגור והוא בתשובת מהרי"ל סימן ס').
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יט) ואם לאו כו'. כלומר שאינו יודע אם דעת העובד כוכבים לשקעו או לאו אבל אם יודע בבירור שאין דעת העובד כוכבים לשקעו פשיטא דא"צ טבילה כל זה הוכחתי בספרי מדברי התוספות והטור ומדברי מהרי"ל בהלכות פסח שכתבו דמשכנתא א"צ טבילה רק כשהוחלט ביד ישראל ובתשובה סי' ס' כתב דמבעיא לן בש"ס ומספקא לן וצריך טבילה מספק ודלא כהב"ח ע"ש ומיהו עכ"פ היכא דאין דעת העובד כוכבים לשוקעו כתב מהרי"ל דאין להשתמש בו בלא רשות העובד כוכבים משום גניבת דעת דאסור אף בשל עובד כוכבים ואין נוהגין כן כו' ונראה דס"ל דאין בזה משום גניבת דעת העובד כוכבים מה שמשתמש בו:
(כ) ואם לסוף נשתקע כו' כצ"ל. וכתב האו"ה שם דין פ"ח ומיהו אם הוסיף מעות להעובד כוכבים וקנה המשכון ממנו לאחר שהטבילו מספק צריך טבילה פעם אחרת ויברך דאדעתא דהכי לא טבל מתחלה ע"כ:
ט"ז - טורי זהב
ואם לאו. בגמרא אמרינן אמר מר בר רב אשי אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא ואטבליה ואשתי ביה ולא ידענא אי משום דקסבר משכנתא כזבינא אי משום דחזי לעובד כוכבים דדעתיה לשקועי וע"כ פסקו הפוסקים דאי בודאי חזינן דדעתיה לשקועי צריך טבילה ואי לא הוי ספיקא ומשמע דאפי' בודאי אין דעתיה לשקועי יש ספק אי צריך טבילה מכח משכנתא כזבינא אלא דהטור כתב בלשון זה ואם אינו יודע אם דעתו לשוקעו מבעיא כו' משמע דאם בבירור אין דעתו לשוקעו ודאי א"צ טבילה. ובב"י כתוב ובדלא דעתיה לשקועיה הוא דאיבעיא לן כו' וכן עיקר ונראה דהטור קמ"ל רבותא דאפילו כל שאין ידוע בודאי דדעתיה לשקועיה א"צ טבילה וכ"ש בודאי לאו דעתיה והא דלא אשמועינן רבותא איפכא דאפי' דאין דעתו יש לטובלו בלא ברכה דזה אינו אלא חומרא בעלמא. ומו"ח ז"ל כ' דבאין דעתו לשקועיה אסור ישראל להשתמש בו משום גניבת דעת העובד כוכבים והביא ראייה מספר מהרי"ל הלכות פסח שכתב שאין נכון להשתמש בשום כלי עובדי כוכבים טרם נחלטו ביד ישראל אא"כ הורשה בכך וע"כ לא התיר הטור כאן בלא דעתו לשקועיה. ואני אומר אם היה כאן איסור גניבת דעת ודאי לא היה מועיל דעתו לשקועיה וכמ"ש משכנתא כזבינא דהא במשכן דישראל פשיטא שדברים אלו לא מועילים ואם יש איסור בעובדי כוכבים בזה הוה כישראל ולמה היה רב אשי משתמש במשכונו של עובד כוכבים שלא מדעתו מצד משכנתא כזבינא גם הטור ושאר הפוסקים לא היו מדברים במי שעושה איסור ואפשר שמהרי"ל היה מפרש דרב אשי השתמש ברשות העובד כוכבים וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דלמה לא כתב הטור ביש ודאי שלא דעתו לשקועיה דהא גם באין ידוע אם דעתו לשקועיה יש איסור מצד גניבת דעת לפי זה. אמנם נראה לע"ד היתר ברור להשתמש במשכן של עובד כוכבים שלא ברשות דלא עדיף מהפקעת הלוואתו דבח"מ סי' שמ"ח דהיה מותר [ () ר"ל בימיהם לפי שנהגו אז כן העובדי כוכבים בהפקעת הלואת ישראל וע"כ מדדו להם ישראל כמדתה.] דבפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ג) פרש"י שאין זה גזל ממש כי ליכא חילול השם דלא ידע עובד כוכבים בהדיא דמשקר כו' והא דאמרינן ס"פ הניזקין רב כהנא אמר שלמא למר פרש"י כי יהיב שלמא לעובד כוכבים לא נתכוין לברכו אלא לבו היה לרבו. וכתבו התוס' וצ"ע אי מותר לעשות כן משום גניבת דעת וכן בפג"ה ולעיל בסוף סי' קי"ז דאסור למכור לו נבלה בחזקת כשירה לא דמי לכאן דהתם מוציא דבר שקר מפיו כדי להטעותו ולקבל ממנו החזקה טובה או מוותר ממון בשביל שקר זה וזהו כמו גניבה מכיסו וזהו אסור בעובד כוכבים כמו בישראל משא"כ בהך דהכא אפי' אם יכול לעשות טצדקי ולעכבו כולו לעצמו אין בזה איסור כיון שכבר תחת ידו הוא בהיתר שמסרו לו בשביל הלוואתו ועמ"ש עוד בסי' רצ"ב ס"ב בענין גניבת דעת של עובדי כוכבים אם הוא בשב ואל תעשה כמו שאמר לו העובד כוכבים. וכן ראיתי בקהלות גדולות שבימי הסוכות משתמשים בבגדים המצויירים משכנות של עובדי כוכבים לנוי סוכה ומשאילין לאחרים רבים וכן שלימים וחלילה לומר דכולהו עבדי איסורא ובאמת גם במהרי"ל לא חתם מהרי"ל עצמו על זה אלא המעתיק אפשר ששמע וטעה כנלע"ד:
באר היטב
(יב) יטבילנו: כלומר שאינו יודע אם דעת העובד כוכבים לשוקעו או לאו אבל אם יודע בבירור שאין דעת העובד כוכבים לשוקעו פשיטא דא"צ טבילה (ופר"ח כתב אפילו יודע בבירור שאין דעת העובד כוכבים לשוקעו אפ"ה יטבלנו בלא ברכה וכ"כ ב"ח). מיהו היכא דאין דעת העובד כוכבים לשוקעו כתב מהרי"ל דאין להשתמש בלא רשות העובד כוכבים משום גניבת דעת דאסור אף בשל עובד כוכבים ואין נוהגין כן אלא משתמשין במשכנות העובד כוכבים אפילו בלא רשות העובד כוכבים אפילו ידוע שאין דעתו לשוקעו וכ"כ הט"ז שראה בקהלות גדולות שבימי הסוכות משתמשים בבגדים המצויירים משכנות של עובד כוכבים לנוי הסוכה ומשאילן לאחרים רבים וכן שלימים וחלילה לומר דכולהו עבדי איסורא. (וכ"כ פר"ח ובה"י כתב דוקא בצונן רשות להשתמש בהו בכלי כסף אבל לא בחמין משום דמפסיד ע"ש) באמת גם במהרי"ל לא חתם עצמו ע"ז אלא המעתיק אפשר ששמע וטעה עכ"ל הט"ז.
(יג) נשתקע: וכתב או"ה ומיהו אם הוסיף מעות להעובד כוכבים וקנה המשכון ממנו לאחר שהטבילו מספק צריך טבילה פעם אחרת ויברך דאדעתא דהכי לא טביל מתחלה ע"כ (פר"ח חולק ופסק דיטבול פעם שנית ג"כ בלא ברכה).