שולחן ערוך יורה דעה קכה י

היה נושא כלי פתוח ובו יין וישראל הולך אחריו -- אם הוא חסר ולא שכשכו -- מותר בשתייה (וי"א דאפילו שכשכו בכלי שרי כאן) (רשב"א והראב"ד והרא"ש) (וכן עיקר) ואם הוא מלא -- אסור בהנאה, שמא נגע בו.

ואם הישראל הולך בצדו ונטר ליה -- אפילו מלא -- מותר, שא"א לו ליגע שלא יראנו. ואם היה נושא הכלי במוט בשנים אפילו מלא והישראל הולך אחריו -- מותר. וה"ה לנושא דלי דרך טבעתו (תוספות וסה"ת וסמ"ק).

הגה: ובלבד שהישראל סייעו כשהכניס המוט בטבעת הכלי (מרדכי בשם ראבי"ה) או שראה כשהכניסו העובד כוכבים שלא נגע:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יט) שרי כאן. כלומר כאן כיון דהכלי הוא רחב דמה"ט חיישינן במלא שמא נגע בו והלכך בחסר שרי וכמ"ש הר"ן דכיון שהוא רחב לא ניחא ליה בשכשוך דלמא תשתפך והלכך אפי' הגביה שרי כאן ולעיל סי' קכ"ד סי"ח דלא מתיר אלא אם כן שכשך בלא הגבהה מיירי בכלי צר (ומה שנרשם כאן בש"ע רשב"א וראב"ד ורא"ש הוא טעות ודוק):

(כ) במוט בשנים כו' מותר. שהיא רחוקה ממנו ואינו יכול ליגע בה. טור:

(כא) ובלבד כו'. ואם ע"י שצידד ניתז מן היין על העובד כוכבים וחזר וניתז ביין מותר דאין דרך ניסוך בכך. מרדכי שם ומביאו ד"מ ור"ל דניתז על גוף העובד כוכבים דאי על בגדו בלא"ה פשיטא דשרי דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכונה כדלעיל סימן קכ"ד סכ"ד:

באר היטב

עריכה

(טו) שרי: והטעם איתא בש"ך דכיון דהכלי הוא רחב דמה"ט חיישינן במלא שמא נגע בו והלכך בחסר שרי דכיון שהוא רחב לא ניחא ליה בשכשוך דילמא אשתפך והלכך אפי' הגביה שרי כאן ולעיל סי' קכ"ד סי"ח דלא מתיר אא"כ שכשך בלא הגבהה מיירי בכלי צר.

(טז) במוט: דאז היא רחוקה ממנו ואין יכול ליגע בה. טור.

(יז) ובלבד: כתב המרדכי ואם ע"י שצידד ניתז מן היין על העובד כוכבים וחזר וניתז ביין מותר דאין דרך ניסוך בכך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}