שולחן ערוך יורה דעה קיד יב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קיד · יב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
הרשב"א היה נזהר מהכרכום מפני שבכל הארץ ההיא היו מזלפים עליו יין הרבה וגם מערבים בו חוטי בשר יבש .
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כא) הרשב"א היה נזהר מהכרכום כו'. והעולם נהגו עכשיו היתר בפשיטות בכרכום ובני עלייה הנזהרים הם מועטים ונראה לומר שהרשב"א לא היה נזהר אלא מפני שהיה יודע בודאי שבכל ארץ ההיא היו מזלפין עליו יין אבל אנן דלא ידעינן בודאי אם כן אמרינן דאי אפשר שלא יהיה אחד מהן שלא יזלף עליו יין ויציל על כולן וכי האי גוונא כתב המרדכי והאגודה פא"מ דאע"פ שהעובדי כוכבים מתקנים לחם בשמרי יין מותר הלחם כי אי אפשר שלא תיקן עובד כוכבים אחד משמרי שכר ואמרי' בכתובות אם יש שם מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות עכ"ל ומביאו ב"י בסימן קכ"ג וכ"כ האו"ה סוף כלל כ"ב ואף על גב דבד"מ לא פסק כן להקל ולומר שאי אפשר שלא יתקן אחד בהכשר וכמו שכתוב בהג"ה בסעיף י' היינו משום שדרך העובד כוכבים לתקן באיסור לכך לא תלינן להקל וכן משמע בד"מ להדיא אבל היכא דאין ידוע שדרכן בכך אלא דאנן ניקום וניחוש להחמיר שמא דרכן לתקן באיסור כמו בזמן הרשב"א אם כן פשיטא די"ל דאי אפשר שלא יתקן אחד בהכשר ועי"ל דהרשב"א היה יודע שהיו מערבין בו יין הרבה וכמו שכתוב בתשובת הרשב"א ובדברי המחבר ולא היו בו ששים אבל בכרכום שלנו נראה דמסתמא אית ביה ששים דהא אין טועמין כלל טעם היין בכרכום. וגם החששא שמערבין בו חוטי בשר יבש ליתא בתשובת הרשב"א שבדפוס שלפנינו ואף לתשובת הרשב"א בכתב שהיו ביד המחבר נראה דלא חש ליה הרשב"א אלא לפי שהיה יודע שהיו מערבים בו הרבה חוטים עד שלא היו בטלים ברוב והיו בקיאין כל כך באומנותן שערבו בענין שלא היה ניכר והלכך אסור אבל בכל הכרכום שבארצנו שהדבר ידוע וברור שיש רובא דמינכר כרכום) א"כ אפי' אם ימצא במיעוטא דמיעוטא חוטי בשר יבש בטל הוא ברוב וכיון שכן מותר אפילו לכתחילה ליתנו לתבשיל דודאי יש ששים בתבשיל וכדלעיל סימן ק"ט דיבש ביבש שנתבטל ברוב מותר לבטלו אפילו לכתחלה בס' לכ"ע וכן ליש פוסקים מותר אפילו בלא ששים ע"ש ועוד דלא שייך כאן מבטל איסור לכתחלה כיון דספק הוא אם יש כאן שום איסור וכדלעיל סימן פ"ד ס"ק ל"ח וסימן קט"ו ס"ק כ"ח ותו די"ל דהרשב"א לא היה נזהר אלא בכרכום שהוא לח וא"כ גם החוטי בשר יבש לא היו יבשים לגמרי ואם כן הם נותנים טעם אבל בארצות האלו שהכרכום הוא יבש כעץ אם כן אפילו ימצא חוט בשר יבש לית לן בה וכמו שנתבאר לעיל סי' פ"ז סוף סעיף י' בהג"ה גבי עור הקיבה שנתייבש כעץ בענין דלית בה לחלוחית שרי ואף דיש ג"כ לפעמים כרכום רטוב ולח זהו מחמת שהיה מונח במקומות הקרים ורטובים ואפשר מתחלה היה יבש כעץ ותו י"ל דדוקא הרשב"א היה נזהר לפי שהיה יודע בודאי שהיו מערבים בו חוטי בשר יבש בענין שהיה בו חשש איסור אבל האידנא מאן לימא לן שמערבים בו בענין שהוא אסור דלמא אין מערבין בו כלל ואחזוקי איסורא לא מחזקינן ותו דאפשר דהרשב"א היה יודע שהמוכרי' הכרכום לא היו אומנים אבל האידנא שידוע שהכרכום שבא מהארצות שגדל שם שאומנים גדולי' עושים אותו ואומן לא מרע נפשיה כדלעיל סעיף ה' ועוד דידוע שיש בזמן הזה הרבה כרכום שהוא בדוק וברור שאין בו שום חוטי בשר יבש:
באר היטב
(כ) הרשב"א: כתב הש"ך דוקא הרשב"א שהיה יודע בודאי שבכל הארץ ההיא היו מזלפין עליו יין אבל אנן דלא ידעינן בודאי א"כ אמרינן דא"א שלא יהא א' שאינו מזלף ומציל על כולן ועיין עוד שם שמביא כמה ראיות להתיר אך מה שכתב אף אם היה בו חוטי בשר בטלין ברוב השיג הוא בעצמו ע"ז בספרו נה"כ דהא מין בשאינו מינו הוא ע"ש.