שולחן ערוך יורה דעה צב ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · צב · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ששים כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל. ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך שאין ששים כנגד הטיפה הרי נאסר אותו מקום הקדירה ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר הרי יאסר התבשיל. וזה תקנתו שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן:
- הגה: ודוקא אם הקדרה ישנה אבל אם היא חדשה בכל ענין אין צריך ששים רק נגד הטיפה שנפל עליה כדלקמן סימן צ"ח גבי כף:
מפרשים
(יח) טיפת חלב כו'. ז"ל סמ"ק טפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפרק דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי אי לא הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ס' מן הטפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואם אינו מפעפע אז לא יאסר (כלומר אם אינו מפעפע בכל הכלי אז לא יאסור משום דמסתמא מפעפע לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל כך פי' ב"י) אבל בנפלה בריקן שמא מפעפע בדופן הקדרה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ס' מן הטפה ונעשה אותו מקצת כלי נבילה וכשיערה כו' עכ"ל וע"פ הדברים האלה הם דברי המחבר אלא שקיצר בלשון וע"ל סימן קכ"א ס"ק י"ז:
(יט) א"צ אלא ס' כנגד הטיפה. היינו להתיר התבשיל אבל הקדרה מ"מ אסורה ויערה מיד התבשיל בצד הא' וכמ"ש הרב בס"ו וכ"כ בת"ח ריש כלל נ"ו:
(כ) הרי יאסר התבשיל. מיירי כשאין בתבשיל ס' כנגד אותו מקום הריקן דהיינו ס' פעמים ס"א פחות מעט נגד הטיפה לפי שהטיפה אסרה עד ס' () א"כ עם הטיפה יש ס"א פחות מעט () ומ"ש הפוסקים דסגי בס' של ס' טיפין כמוהו נראה דלאו דוקא הוא ודוק ונראה דמכל מקום אין לערות התבשיל דרך אותו מקום הקדירה דאין לבטל איסור לכתחלה ואפילו בקדרה חדשה נראה דאסור לערות דשמא אין מפעפע אלא במקצת הכלי ולא נתבטל מתחלה ועכשיו כשעירה יבטל הטיפה ומה שכ' הרב בהג"ה דבקדרה חדשה בכל ענין א"צ רק ס' נגד הטיפה ר"ל אם עירה בדיעבד סגי בס' נגד הטיפה לחוד אבל מכל מקום לכתחלה לא יערה והיינו דלא כתב אבל אם היא קדרה חדשה בכל ענין מותר לערות דהוי קאי אדברי המחבר אלא ודאי כמ"ש:
(כא) ולא יגע בה עד שתצטנן. אבל לא מהני שינקוב הכלי מתחת דחיישינן שמא יגע הרוטב בדופן שנאסר ע"י נענוע כ"כ סמ"ק והפוסקים ומשמע נמי דלא מועיל שיערה מיד בצד האחר דשמא ינענע הקדרה וכן משמע בסמ"ק ופוסקים שם ובאו"ש מהרש"ל ובספרו פג"ה סימן ל"ז:
(כב) אבל אם היא חדשה כו'. לדעת הרב בהג"ה סי' צ"ח ס"ה דיש לחוש לחומרא לומר דאף כלי חרס חדש נ"נ א"כ הכא דוקא בטפת חלב אמרינן הכי דלא שייך לומר חנ"נ כיון דעדיין כולו היתר וכדלקמן סימן צ"ד ס"ו אבל לא בטיפת איסור אבל כבר נתבאר בסי' צ"ח ס"ק כ' דלא שייך כלל לומר שגוף החרס יעשה נבילה ואם כן הכא אפי' בטיפת איסור נמי דינא הכי אבל בישנה מה שבלוע בה נ"נ מיהו דוקא בישנה בת יומה דאל"כ מה שבדופני הקדירה לא נעשה נבילה כיון דנותן טעם לפגם וכדלקמן סי' צ"ח שם ודו"ק:
(כג) כדלקמן סי' צ"ד גבי כף ואע"ג דלכאורה ל"ד לכף דהתם כיון שהיא חדשה וניער אחר כך בהקדרה א"צ ס' אלא כנגד מה שבלעה אבל הכא הקדרה חשיבה כמו ישנה שהרי מבשלים בה עתה בשר ונפל עליה טפת חלב בשעת בישול מ"מ כיון שאתה בא לאסור דופן הקדרה מחמת הטפה ע"כ צ"ל שמא בישול אינו מפעפע בכל הכלי ואם כן לא פעפע נמי התבשיל למעלה ואם פעפע למעלה אם כן גם הטפה מתפשטת עד למטה או י"ל דמיירי בקדרה חדשה שנפל עליה הטפה כשעדיין לא חם התבשיל א"נ אחר שנפל' הטפה על קדרה של מים נתנו בו הבשר וק"ל:
שמפעפעת לפנים כו'. באו"ה כלל ל"א בשם סמ"ק כתב זה דרך ממה נפשך אי מפעפע לתוך הרוטב הרי נתבטל הטיפה בששים ואם אינו מפעפע לתוכה ממה יאסר מ"מ יערה התבשיל מיד ובצד השני שלא כנגד נפילת האיסור ואל יניחו להצטנן כך מאחר שנפלה הטיפה כנגד הרוטב שמא יפעפע יותר עכ"ל מבואר מזה דהקדירה אסורה ולא חשבינן כאילו נפלה לתבשיל אלא לענין היתר התבשיל לחוד ורש"ל כ' פ' גיד הנשה סימן ל"ז בזה אף הקדירה מותר מן הדין לבשל בה בשר עוד אלא שלכתחלה אסורה להשתמש בה אפילו בשר שנראה כאילו נאסר בחלב כו' עכ"ל וכן נראה עיקר כמו שאזכיר בסמוך:
והיא מפעפעת. פי' אפשר שתפעפע ויש לחוש לזה.
עד סמוך לרוטב וכו'. לפי פירוש ב"י צ"ל דכל שמפעפע יותר הוי היתר יותר דיש הרבה לחלוחית באותו מקום של נפילת הטיפה והתפשטות' ק"ל טובא דלמה אמר בזה כ"כ שאין ס' נגד הטיפה אלא היה לו לומר שמא לא מפעפע אלא דבר מועט שאין במקום ההוא ס' ותו דלשון כל כך משמע שרוצה להגדיל השיעור ואח"כ אמר שלא יש שם ס' דמשמע שבא להקטינו. וצ"ל דלכל הדעות שמביא הטור לא ס"ל שלחלוחית שבתוך הכלי יוכל לבטלה לטיפה כי מי יודע כמה יש שם לחלוחית כדאמרינן בסי' צ"ח דמשערינן בכל הקדרה דלא ידעינן כמה נפיק מיניה הכי נמי לענין זה ואף על גב דהב"י מביא בשם מהר"מ במרדכי וז"ל וכיון שאין מתפשט בכל דופניה שיהא ראוי לומר שכל לחלוחית שבדפנות מסייעים לבטל כו' לרווחא דמילתא כתב כן שאפי' היה ידוע לנו שיעור הלחלוחית שיש שם כדי לבטל מ"מ לא מהני דבלחלוחית לא מפעפע כלל וע"כ נראה בכל פשט זה דכמה דמתפשט גרע טפי שאוסר מקום ההוא ואינו מתבטל כלל והמשך דברי הטור הם כך בתחלה כתב שיש איסור בטיפה בכל סביבותיה ואח"כ מפרש עד היכן יש כח לאיסור דהר"מ כתב דאם יש ששים פעמים ששים דמהני נמשך מזה ב' חומרות וקולא אחת. חומרא אחת דאפילו נפלה נגד התבשיל לא אמרינן דהתבשיל מבטלה. חומרא ב' דהקדירה נשארה אסורה דדבר זה דומה לחתיכת נבילה שנפלה לקדירה ונתבטלה ואתה מכירה ודאי היא נשארה באיסורה ה"נ בהאי מקום שנתפשט שם האיסור נעשה נבילה ממש עד עולם. וקולא אחת דיכול לערות את הרוטב תיכף מן הקדירה בעודה חמה כיון שיש בתבשיל ששים נגד האיסור כולו וספר המצות חולק וסבירא ליה להיפך ממש דהיינו דסבירא ליה דיש ספק אם יש פעפוע לטיפה או אמרינן שאינה זזה ממקומה כלל לא כמו שכתב ב"י דיש ספק עד היכן כח הפיעפוע אם בכולו או במקצתו דהא הספק בגמרא פרק דם חטאת אינו בדרך זה אלא אם מפעפע מן התבשיל החטאת חוץ למקומו בשאר הכלי ואוסרו וה"נ כן הוא ועל כן כתב כאן אם נפלה נגד התבשיל מותר ממה נפשך אם מפעפע בכולו פירוש שהטפה מפעפעת ממקומה למקום אחר ונקט לשון בכל הכלי דגריר בתר לשון הגמרא שזכרנו ובאמת לא נתכוין כאן אלא אם יש לו פעפוע כלל חוץ למקומו הרי נתבטל מחמת התבשיל דכיון שיש לו פעפוע ממילא נכנס לפנים לתוך התבשיל הרי בא התבשיל ומבטלה ואם לא מפעפע כלל אלא עומד במקומו אין כאן איסור כלל כיון דאינו מתפשט כלל ממקומו ממילא אינו נכנס לפנים וע"כ לא הוצרך הטור להביא חלוקה זאת כי הוא דבר פשוט ולא קשה מ"ש ב"י בזה ונכנס לתרץ כמבואר בדבריו והנה לפי זה הקדרה גם כן מותרת דאם מפעפעת לפנים הוה כנפלה לתוך התבשיל ממש ואז גם הקדרה מותרת דאנו חושבים דופן הקדירה כאילו הוא חלק מן התבשיל ממש ואם אינה מפעפעת לא יאסר גם התבשיל שיבשלו בה אח"כ דמאי שנא מן הראשון ואח"כ אמר אם נפלה כנגד הריקן אז נאסר חלק גדול בקדירה דשמא מפעפע חלק גדול ועכ"פ לא עד הרוטב דאל"כ הוי כנפלה נגד התבשיל שזכרנו כיון שגם כאן יש חיבור לטפה עם התבשיל וכ"ת דאכתי יש היתר לתבשיל שיש בו ס' נגד אותו חלק הקדירה שנאסר לזה אמר שמא נתפשט חלק גדול מאד כ"כ עד שלא יהא ס' בתבשיל נגד אותו חלק ע"כ אסור לערות דרך שם דבזה ישאר חלק הקדירה באיסורו לעולם ולא מהני ליה שום ביטול ועדיין יש להקשות למה הוצרך לומר עד סמוך לרוטב האי סמיכות ל"ל היה לו לומר מפעפעת חוץ לרוטב דהא עיקר הכוונה שלא יתחבר לרוטב י"ל דכ"כ משום דרוצה לפסוק שאין תקנה אלא להניחה עד שתצטנן ואין היתר לערות מצד השני במקום שלא נתפשט האיסור או ינקוב משולי הכלי כמי שנזכרו תיקונים אלו בשאר פוסקים לזה אמר דיש חשש שמא הפעפוע נפסק סמוך לרוטב ואם יזוז הכלי ממקומו יגיע למקום האיסור ע"כ יניח עד שיצטנן דוקא ומ"ש כ"כ שאין ששים נגד הטיפה לא הטיפה לחוד אלא עם התפשטות שלה קאמר וזה ברור:
(טו) הטיפה: כ' הש"ך היינו להתיר התבשיל אבל הקדירה מ"מ אסורה ויערה מיד התבשיל לצד האחר וז"ל הסמ"ק טפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי או לא הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ששים מן הטפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואי אינו מפעפע אז לא יאסר כלומר אם אינו מפעפע בכל הכלי אז לא יאסור משום דמסתמא מפעפע לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל עכ"ל (אבל קשה לי דלפ"ז למה יאסר הקדרה ולא אמרינן ג"כ ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואי אינו מפעפע בכל הכלי וא"כ מפעפע לפנים ויהא מותר גם הקדרה וכן יש להקשות למה זה פשוט דאם מפעפע בכל הקדרה דודאי נתבטל הטפה מנלן שהיה שם ס' נגד הטפה הרי לא ידעינן כמה נפיק מיניה לכן נ"ל כדברי). והט"ז שכ' דה"פ של סמ"ק אי איכא ששים בתבשיל ונפל נגד התבשיל מותר ממ"נ אי מפעפע בכולה כיון שיש לו פעפוע ממילא נכנס לפנים לתוך התבשיל הרי בא התבשיל ומבטל ואם אינו מפעפע כלומר אינו מפעפע כלל אלא שעומד במקומו אין כאן איסור כלל כיון דאינו מתפשט כלל ממקומו ממילא אינו נכנס לפנים ולא נקט הסמ"ק בלשונו אי מפעפע בכל הקדירה אלא משום דגריר אחר לישנא דהש"ס אבל באמת עיקר כוונתו כמ"ש והנה לפ"ז אף הקדרה מותרת ממ"נ אי מפעפע לפנים הוא בטל בששים ואי אינו מפעפע לא יאסור גם התבשיל השני שנתבשל אח"כ מן הראשון [אבל אם נפלה נגד הריקן חיישינן שמפעפע חלק גדול בקדירה עד סמוך לרוטב ושמא תתפשט חלק גדול מאד כ"כ עד שלא יהיה ששים בתבשיל נגד אותו החלק ע"כ אסור לערות דרך שם. דבזה ישאר חלק הקדירה באיסורו לעולם ולא מהני ביטול מש"ה לא יגע עד שיצטנן] ולכן כ' מהרש"ל פ' ג"ה בזה אף הקדרה מותרת מן הדין לבשל בה בשר עוד אלא לכתחלה יש לאסור להשתמש בו אפי' בשר דנראה כאילו נאסר בחלב.
(טז) מקום: פי' שנעשה אותו מקצת כלי נבלה.
(יז) תקנתו: כ' הש"ך אבל לא מהני שינקב הכלי מתחת או יערה מצד האחר דחיישי' שמא יגע הרוטב בדופן שנאסר ע"י נענוע ומיירי כשאין בתבשיל ששים כנגד אותו מקום הריקן דהיינו ס' פעמים ס"א פחות מעט נגד הטיפה לפי שהטיפה אסורה עד ששים א"כ עם הטיפה יש ס"א פחות מעט ונראה דמ"מ אין לערות התבשיל דרך אותו מקום הקדרה דאין לבטל איסור לכתחלה ואפילו בקדרה חדשה נראה דאסור לערות דשמא אינו מפעפע אלא במקצת הכלי ולא נתבטל מתחלה ועכשיו כשיערה יתבטל ומ"ש הרב בהגה"ה דבקדרה חדשה בכל ענין אין צריך רק ששים נגד הטיפה ר"ל אם עירה בדיעבד עכ"ל [וכ' פר"ח מיהו אם כלי זה שנפל בו הטיפה הוא כלי שאין דרכו להשתמש בו דבר מועט רק בשפע שרי לאישתמושי ביה דהא א"א לבוא לידי נתינת טעם כדלקמן סי' צ"ט וקכ"ב ].
(יח) כף: כ' הש"ך ואע"ג דלכאורה ל"ד לכף דהתם כיון דהוא חדשה וניער אח"כ בהקדרה א"צ אלא כנגד מה שבלע אבל הכא הקדרה חשיבה כמו ישנה שהרי מבשלים בה עתה בשר ונפל עליה טיפת חלב בשעת בישול מ"מ כיון שאתה בא לאסור דופן הקדרה מחמת הטפה ע"כ צ"ל שמא בישול אינו מפעפע בכל הכלי וא"כ לא פעפע נמי התבשיל למעלה ואם פעפע למעלה א"כ גם הטפה מתפשטת עד למטה או י"ל דמיירי בקדרה חדשה שנפל' עליה הטפה כשעדיין לא חם התבשיל א"נ אחר שנפל' הטפה על קדרה של מים נתנו בו בשר וק"ל (וכ' פר"ח ודע דכל זה איירי בקדירה מגולה אבל אם בעת נפילת הטיפה היתה מכוסה לא שאני לן בין נפלה נגד התבשיל לנפלה במקום הריקן ובכל גווני בששים נגד הטיפה סגי בממ"נ שאם אין הטיפה מפעפעת לפנים אינו אסור ואם מפעפעת ונכנס' לפנים כיון שהקדרה מכוסה הכל עולה מהשוליי' לפיה ומערבת הטיפה בכל הקדרה ומתבטלת בששים ע"ש). ולפי דעת הרב בהג"ה סי' צ"ח ס"ה דיש לחוש לחומרא לומר דאף כלי חרס חדש נ"נ א"כ הכא דוקא בטפת חלב אמרי' הכי דלא שייך לומר חנ"נ כיון דעדיין כולו היתר אבל לא בטיפת איסור אבל כבר נתבאר בסי' הנ"ל דלא שייך כלל לומר שגוף החרס יעשה נבלה וא"כ הכא אפילו בטיפת איסור נמי דינא הכי אבל בישנה מה שבלוע בה נ"נ מיהו דוקא בישנה ב"י דאל"כ מה שבדופני כלי לא נ"נ כיון דנטל"פ וכדלקמן סי' צ"ח שם.