שולחן ערוך יורה דעה פג א

סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת טהור. וסנפיר הוא ששט בו, וקשקשת הן הקליפות הקבועות בו. הגה: ודוקא שהם נקלפים ביד או בכלי אבל אם אי אפשר לקלפן מעור הדג לא מקרי קשקשת (המ"מ פ"א דמ"א).

ואפילו אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד -- מותר. ואפילו אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן או שהיה לו בעודו במים והשירן מיד בעלותו ליבשה -- מותר. (רמב"ם ספ"א מהמ"א ורי"ף ור"ן וה"ה). הגה: וי"א דאין להתיר בקשקשת אחת רק כשהיא עומדת תחת לחייו או זנבו או סנפירו (הטור והרא"ש לדעת ב"י ור"ן וה"ה בשם רמב"ן). וטוב להחמיר.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) וקשקשת אחד כו'. כלומר באיזה מקום שיהיה סגי בקשקשת א' ולא חיישינן שמא עם דגים טהורים נתערב ונשרה מהן קשקשת ונדבקת בזה כיון דמחובר עמו יפה ונראה כגופו ודעת הי"א בהג"ה דכיון דאינו עומד במקום המיוחד לא חיישינן שמא עם דגים טהורי' נתערב ונשרה מהם קשקשת ונדבקת בו כל זה הוא בר"ן ובמגיד משנה ואף בסברא הראשונה העלה הרב המגיד שם דודאי כל מין שאינו נודע אם יש לחוש שנדבק בו קשקשים אסור מספק והולכים בשל תורה להחמיר מ"מ אפילו בשאר מקומות יהיה ניכר אם הם מגופו ע"כ:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}