שולחן ערוך יורה דעה כ
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן כ | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה, והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות, והיינו שייר בחיטי, והוא שבסוף הקנה למעלה יש בתוך טבעת הגדולה כמו שני גרגרים מגוף שחוסי (פירוש, תרגום "בדל אזן" – "הסחוס דבאודן", כלומר הקשה שבאוזן), ונקראים חיטי. ואם שחט בתוך החיטין ושייר מהם כל שהוא למעלה, כשרה, שהרי שחט משיפוי כובע ולמטה. ואם לא שייר מהם כלום אלא שחט למעלה מהם, הרי זה מוגרמת (פירוש הגרמה, הכרעת הסכין חוץ למקום שחיטה לצד הראש או לצד הגוף) ופסולה.
- (ולכתחילה ישחוט למטה מטבעת הגדולה) (מדרכי פרק אלו טריפות ומהרי"ו הלכות שחיטה, ועיין ס"ק א').
ושיעורו למטה עד ראש כנף האונא כשנופחין אותה ועולה למעלה עד מקום שמגיע ראשה בקנה, אז הוא המקום בעצמו שהיתה נוגעת כשהיתה חיה הבהמה והיתה רועה כדרכה כשתמשוך צוארה לרעות בלי שתאנוס עצמה למשוך צוארה ביותר. (ובעוף למטה בקנה כמו בוושט) (ר"ן בשם הרא"ה) (עיין ס"ק ד' כל הסעיף):
ובוושט מתחילת המקום שכשחותכין אותו מתכויץ, עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצים פרצים ככרס. שחט למעלה ממקום זה, והוא הנקרא תורבץ הוושט, או למטה ממקום זה, והוא מתחילת בני מעיים, שחיטתו פסולה. ושיעור תורבץ הוושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה בבהמה וחיה, כדי שיאחוז בשתי אצבעותיו (לשון רמב"ם פרק א מהלכות שחיטה דין ה'):
- הגה: ויש אומרים, כדי רוחב ד' אצבעות (טור בשם רש"י ומהרי"ו). וקבלה ביד הקדמונים, שבכל בהמה וחיה השיעור עד מקום שמגיע שם אוזן הבהמה או החיה כשכופפין אותה (הגה במהרי"ו ואור זרוע בשם קצת פירושים ובית יוסף בשם מ"כ):
ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו:
- הגה: ואין חילוק בין יונה לשאר עופות, דכולן שיעורן שוה (הסכמת כל הפוסקים) (כן הוכיח בדרכי משה, דיונה דבש"ס הוא שם מאן דאמר ולא עוף, לאפוקי בית יוסף בשם מ"כ).
ולמטה עד הזפק:
- הגה: ועוף שאין לו זפק, עד בין האגפים (ב"י). ולפי שאין אנו בקיאין בשיעורין אלו, נכון לשחוט באמצע הצוואר לארכו, דאז יוצא מידי ספק (ב"י בשם סמ"ק):
צריך השוחט שישחוט באמצע הצוואר, ואם שחט מן הצדדין, שחיטתו כשרה. והוא שהחזיר הסימנים ויודע שחתכם קודם שחתך המפרקת, כי הסימנים רכים ונדחים מן הסכין. והוא הדין לשוחט מן העורף:
טוב ליזהר למשמש בסימנים ולתפשם קודם שחיטה, כדי שיזדמנו קודם בשר הצוואר. וביונים נמצאים הסימנים בצדדים, וצריך אימון ידיים וזהירות גדולה, שאם לא ימשמש בהם ויזמינם לפניו קודם שחיטה, קרוב הדבר מאד לפשוע ולחתוך המפרקת קודם הסימנים: