שולחן ערוך יורה דעה יא א
שולחן ערוך יורה דעה · יא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה. במה דברים אמורים: כשאבוקה כנגדו, אבל אם אין אבוקה כנגדו, או ביום במקום אפל – אלא אישחוט. ואם שחט : שחיטתו כשרה. (בושני נרות חשובים באבוקה. מהרי"ל ואגודה).
מפרשים
(א) לא ישחוט שמא ישהה או ידרוס ולא ירגיש אבל בדיעבד כשאומר ברי לי שלא שהיתי ולא דרסתי כשר רשב"א ול"ד לדלעיל ס"ו ס"ק ט' דבצואר בהמה למעלה אפילו אמר ברי לי שלא דרסתי פסולה שמא ידרוס פעם אחרת דהתם דבר מצוי הוא לדרוס כיון שצואר בהמה למעלה א"נ הכא הוי טעמא כמ"ש רש"י דלמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע וא"כ ליכא למיחש שמא פעם אחרת לא ישחוט הרוב דהא כל שוחט צריך לבדוק לאחר שחיטה אם שחט הרוב וכדלקמן סימן כ"ה ועמ"ש שם ונלפע"ד דאפילו לטעם רש"י אסור לשחוט לכתחלה ביום במקום אפל דחיישינן שמא יפסוק בע"א וישכח ולא יבדוק הסימנים לאור היום והב"ח לא כתב כן עיין שם.
(ב) וב' נרות חשובים אבוקה וסיים בד"מ ועיין בא"ח סי' רצ"ח מאי נקרא אבוקה ע"כ והיינו ששם נתבאר שנר שיש לו שני פתילות מיקרי אבוקה ובא"ח סימן תל"ג ס"ב כתב הר"ב דב' נרות אפילו הן קלועין דינן כאבוקה (מהרי"ל בשם אגודה) ומסתמא ה"ה הכא.
ביום במקום אפל. בגמרא לא איתיה לזה רק בלילה אלא שהרשב"א חידש דין זה ומדמה אותו ללילה וקשה דהא פרש"י הטעם בלילה דלא ישחוט לכתחלה דחיישינן שמא לא ישחוט רוב הסימנים והוא לא ידע ונראה כוונתו דודאי אם אנו רואין ביום ששחט הרוב דודאי כשרה ומ"ה אין איסור רק לכתחלה שמא ישכח במשך זמן הלילה שצריך לבדוק ואפילו ששחט בסוף לילה לא פלוג רבנן ומו"ח ז"ל פי' הטעם שמא ע"י פרכוס נתרחב החתך אחר השחיטה ושמא לא נשחט הרוב וק"ל דא"כ דיעבד נמי יהיה אסור ותו דבסימן כ"ה מבואר דלא חיישינן לכך אלא כדפרישית עיקר וא"כ למה נאסר ביום במקום אפל כיון שמיד יכול לילך למקום אור ולראות אם שחט הרוב וי"ל דהרשב"א אזיל לטעמיה שמפרש הטעם בתה"ה דלכתחלה אסור שמא יחליד וא"כ ה"ה ביום במקום אפל וצ"ל לדידיה דמ"מ יכול להרגיש בלילה אם עושה חלדה ומ"ה כשר דיעבד ויש להקשות לרשב"א ישחוט לכתחלה ויראה אם נחתכו הנוצות אז ודאי לא עשה חלדה כההיא דרבי יונה בדיק ליה גירא ושחט אפילו לכתחלה ולפי מ"ש בת"ה הקצר עוד חשש שמא יעשה דרסה לק"מ:
(א) ישחוט: והטעם איתא בהש"ך שמא ישהה או ידרוס ולא ירגיש אבל בדיעבד כשאומר ברי לי שלא שהיתי ולא דרסתי כשר ולא דמי לדלעיל סימן ו' דאפילו אם אמר ברי לי שלא דרסתי פסולה שמא ידרוס פעם אחרת דהתם דבר מצוי הוא לדרוס כיון שצואר בהמה למעלה מה שאין כן הכא ואם התחיל לשחוט לאור הנר קודם ששחט רוב הסימנים וכבתה אין זקוק לה ויגמור שחיטתו מבלי שהייה בית יעקב סימן ק"ו.
(ב) אבוקה: וכתב בש"ך דנר שיש לו שני פתילות וכן שני נרות אפילו הם קלועים דינם כאבוקה ועיין באורח חיים סימן תל"ג סעיף ב' וא"ז סימן תל"ה סק"ג מתיר לכתחלה בנר יחידי. ופר"ח מתיר לאור הלבנה כשמאירה יפה. והרדב"ז מחמיר לכתחלה.
(א) לא ישחוט עט"ז וש"ך הטעם. ועיין בתשובת זכרון יצחק סימן צ"ט שכתב דנראה לו בזה טעם אחר דאחרי דלכתחלה צריך לברך ברכת השחיטה קודם השחיטה ע"כ לא ישחוט לכתחלה בלילה דשמא לא ישחוט רובא ויבא לידי ברכה לבטלה ע"ש. ולפ"ז אם שחט דבר דאיתיילד בה ריעותא דכתב הרמ"א לקמן סימן י"ט סעיף א' בהג"ה שאינו מברך קודם השחיטה יכול לשחוט לכתחלה בלילה וכן אם שחט מבעוד יום ובלילה רוצה לשחוט בלא ברכה על סמך ברכה ראשונה דלא שייך חששא הנ"ל שפיר רשאי לשחוט לכתחלה בלילה. אך באמת זה אינו דא"כ מאי הקשו בגמרא חולין ד' י"ב ע"ב השוחט דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהו לעולם שוחטים כו'. דלמא שם מיירי בכה"ג. א"ו דאעפ"כ אסור. ומ"ש הבה"ט בשם בי"ע ואם התחיל כו' עיין בבי"ע שם שכתב דאף אם ברור לו שלא שחט אלא חצי הקנה ולא נגע בושט דאז אם יפסיק לא יהא נפסל משום שהייה אפ"ה גומר ע"ש. אכן בתשובת שבו"י ח"ב ס"ס ס"א כתב ועל דבר כביית הנר באמצע שחיטה אע"ג דשחט בלילה בלי נר קיי"ל דשחיטתו כשירה מ"מ ע"י כביית הנר מבעית השוחט תוך השחיטה ועושה שהייה וטרפה ע"ש: