פתחי תשובה על יורה דעה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) לא ישחוט עט"ז וש"ך הטעם. ועיין בתשובת זכרון יצחק סימן צ"ט שכתב דנראה לו בזה טעם אחר דאחרי דלכתחלה צריך לברך ברכת השחיטה קודם השחיטה ע"כ לא ישחוט לכתחלה בלילה דשמא לא ישחוט רובא ויבא לידי ברכה לבטלה ע"ש. ולפ"ז אם שחט דבר דאיתיילד בה ריעותא דכתב הרמ"א לקמן סימן י"ט סעיף א' בהג"ה שאינו מברך קודם השחיטה יכול לשחוט לכתחלה בלילה וכן אם שחט מבעוד יום ובלילה רוצה לשחוט בלא ברכה על סמך ברכה ראשונה דלא שייך חששא הנ"ל שפיר רשאי לשחוט לכתחלה בלילה. אך באמת זה אינו דא"כ מאי הקשו בגמרא חולין ד' י"ב ע"ב השוחט דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהו לעולם שוחטים כו'. דלמא שם מיירי בכה"ג. א"ו דאעפ"כ אסור. ומ"ש הבה"ט בשם בי"ע ואם התחיל כו' עיין בבי"ע שם שכתב דאף אם ברור לו שלא שחט אלא חצי הקנה ולא נגע בושט דאז אם יפסיק לא יהא נפסל משום שהייה אפ"ה גומר ע"ש. אכן בתשובת שבו"י ח"ב ס"ס ס"א כתב ועל דבר כביית הנר באמצע שחיטה אע"ג דשחט בלילה בלי נר קיי"ל דשחיטתו כשירה מ"מ ע"י כביית הנר מבעית השוחט תוך השחיטה ועושה שהייה וטרפה ע"ש:

סעיף ב[עריכה]

(ב) שאילו היה מזיד עיין טורי זהב דהוא הדין אם היה מזיד ועיין בתשובת בית שמואל אחרון חלק יו"ד סי' ז':

(ג) כשירה עיין בתשובת נו"ב תניינא חיו"ד סימן ט' בד"ה וזה ע"ש:

סעיף ג[עריכה]

(ד) אין שוחטין עיין במגן אברהם סימן קנ"א ס"ק א' בשם המבי"ט דאסור לשחוט בבית הכנסת:

(ה) מותר עבה"ט וע' בדברי הב"ח שהביא הש"ך לקמן סי' כ"ח ס"ק י' דשם מבואר כדעת הבה"י ודוקא כדי לקיים מצות כיסוי שרי בזמן הזה שאין דרך עובדי עבודת כוכבים בכך לקבלו בכלי ואעפ"כ יותר טוב ליתן עפר וצרורות בכלי קודם קבלה ע"ש וע' בשער המלך ריש פ"ג מהלכות יום טוב שהקשה ג"כ על הפר"ח הנזכר מההיא דכוי אין שוחטין ביום טוב ע"ש ועיין בתשובת מקום שמואל סימן ע"ו: