לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט תכ כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

סימא עינו ולא אמדוהו [קטע ידו ולא אמדוהו] וקטע רגלו ולא אמדוהו ואח"כ חרשו הואיל ולא אמדוהו בכל נזק ונזק נותן לו דמי כולו:

הגה: ומחויב ליתן צער וריפוי ובשת: של כל מכה ומכה רק שאומדים הכל ביחד (טור ס"ך בשם הרא"ש)

אמדוהו לכל נזק ונזק ואח"כ אמדוהו לכולו אין גובין ממנו אלא דמי כלו בלבד ואם תפס הניזק נזק כל אבר ואבר ודמי כלו אין מוציאין מידו:

הגה: וכבר נתבאר סי' שפ"ח דיש חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה (הרא"ש והטור):

מפרשים

 

נותן לו דמי כלו:    ל' הטור וכ' א"א הרא"ש ז"ל לענין נזק ושבת אין חילוק בין חד אומדנא ובין כל אבר ואבר לבד דבכל שומא שמין כמה נחסרו דמיו בשביל אותו אבר עד שיצטרפו כל איבריו יחד וגם שבת שבין הכאה להכאה פשיטא שנותן לו כי עדיין הוא ראוי למלאכה כשיתרפא כל זמן שלא חרשו ואין חילוק אלא לענין צער וריפוי ובושת ודבר פשוט דצריך ליתן לו צער ריפוי ובושת של כל מכה ומכה בפני עצמה אלא יותר יעלו כשישומו כל מכה ומכה בפני עצמה ממה שיעלו כשישומו כאילו עשאן כולם כאחד ואין ביניהן אלא דבר מועט אבל בנזק ושבת אפי' מועט כזה אין ביניהן כי גם לבסוף שמין כמה נפחת דמיו בשביל כל אבר ואבר בפני עצמו עכ"ל בקצת שינוי ל' לתוס' ביאור וז"ש מור"ם בהג"ה דנותן לו צער ריפוי ובשת באומדן הכל יחד שבהן יש נ"מ בין אומדנא יחד או כל א' וא' בפני עצמו משא"כ בנזק ושבת דאין ביניהן חילוק כלל.

אמדוהו לכל נזק ונזק כו':    איבעיא דלא איפשטא הוא בגמרא ופסק הרמב"ם כפי שטתו בכל תיקו דממונא דאם לא תפס דהוה קולא לנתבע וחומרא לתובע ואינו משלם לו אלא דמי כולו ואם תפס דמי אומדן לכל אבר בפני עצמו מהני תפיסתו ע"ז כ' מור"ם דבסי' שפ"ח נתבאר די"ח וס"ל דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא ודע דהרא"ש והטור הן בעלי סברא זו שם בסי' שפ"ח ובשאר דינים המבוארים בטור סי' זה ואפ"ה סברי בדין זה דנותן לו דמי אומדן של כל מכה בפני עצמה ומטעם כיון דאין נ"מ כ"א דבר מועט בריפוי ובשת ובנזק ושבת אין נ"מ כלל לכן פסק דגובין נזק של כל אבר בפני עצמו כיון שכבר אמדוהו לכך:

ואם תפס הניזק נזק כל אבר ואבר ודמי כולו אין מוציאין כו':    כן הוא גם לשון הרמב"ם בפ"ב דחובל וכ' עליו המ"מ שם ז"ל אם דעת הרב במ"ש דמי כל אבר ואבר כל נזק אין דמי כולו האמור ראשון (ר"ל שכ' ברישא נותן לו דמי כולו) כדמי כולו השני שאלו הראשון דמי כולו כמו שהיה בריא טרם שחבל בו כלל והאחרון דמי כולו אחר שנגרעו דמיו מחסרון עינו וידו ורגלו דודאי אם תפס דמי האברים ודמי כולו כמו שהיה בריא מפקינן מיניה עכ"ל ועד"ר מ"ש ביאור דבריו הללו והנלוה לו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש