שולחן ערוך חושן משפט תי לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שור שדחף בהמה לתוך הבור ומת אם מועד הוא בעל הבור משלם מחצה ובעל השור מחצה ואם תם הוא בעל השור משלם רביע מגופו ובעל הבור משלם ג' חלקים מהיפ' שבנכסיו שבעל הנביל' אומר לבעל הבור פחת נביל' זו יש לי אצלך אע"פ שהיא גדולה ופקחת כיון שנדחפה ה"ז כמי שנפל' בלילה כל שאני יכול להוציא מבעל השור אני מוציא והשאר אתה חייב לשלמו:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

פחת נביל' זו יש לי אצלך:    שהרי בבורך מצאתי הזיקי:

אע"פ שהיא גדולה ופקחת כו':    בטור כתב האי אע"פ ברישא וז"ל שור שדחף בהמה לבור אע"פ שהוא ביום ופקחת כו' וא"ש טפי ונוסחת המחבר והרמב"ם צ"ל דהניזק מדבר כן עם בעל השור דפחת נבילתו היא אצלו לחוד אע"פ כו' ומ"ה כל שאני יכול להוציא כו':

כיון שנדחפה כו':    דהיה לבעל הבור לאסוקי אדעתי' שמא ידחפנו אותו שור שם ויגרם בורו היזק לבעל השור:

והשאר אתה חייב לשלמו:    היינו דין דאמר רבי נתן בגמ' כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי:
 

באר היטב

(כב) אצלך:    שהרי בבורך מצאתי הזיקי. שם.

(כג) שנדחפה:    דה"ל לבעל הבור לאסוקי אדעתיה שמא ידחפנו שור שם ויגרום בורו היזק לבעל השור. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש