לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט תיב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הניח הכד במקום שיש לו רשות להניחו כמו במקו' פנוי שלפני בית הבד ובא אחר ונתקל בו ושברו חייב ואם הוזק בו המהלך בעל הכד פטור מפני שהי' לו להסתכל ואם היתה אפיל' או שמילא כל הדרך כדים פטור על שבירתן ואם נתקל בה והוזק בעל הכד חייב וכן כל כיוצא בזה ואם מילא כל הדרך כדים שאי אפשר לעבור אפילו שברו בידים פטור ומיהו אם בשעה ששיברם הוזק בחרסיה פטור אע"פ שזה מילא כל הדרך דאיהו דאזיק אנפשיה:

מפרשים

 

במקום הפנוי שלפני בית הבד:    שפעמים מניחין שם כדין כשבית הבד מלא או כיוצא בו. טור:

ושברו חייב:    דאף דאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים שאני הכא דיודע דלפעמים מניחים שם כלים וה"ל להתבונן ולראות אם יש שם ואם היתה אפילה שלא היה יכול להתבונן ה"ל כנתקל בכלי דשאר מקומות ופטור:

ואם היתה אפילה או שמילא כל הדרך כדים פטור כו':    כן הוא ל' הרמב"ם בפי"ג דנ"מ ד"ו. ונרא' דאף דקאמר דממלא כל הדרך כדים מ"מ מיירי דהי' אפשר לו לסבב ולילך מן הצד או להגבי' רגליו לעבור דרך עליהן מ"ה דוקא בנתקל בה ושברו קאמר דפטור אבל כשמילא כ"כ עד שא"א לעבור בזה כ' המחבר אחר זה מיד דאפי' שברה בידים וברשות פטור וכן הוא משמעות הגמרא דר"פ המניח ורש"י והתוס' שם ע"ש וגם ע"ל ס"ס שע"ט:
 

(א) הדרך:    נראה דמ"מ מיירי דהיה אפשר לו לסבב ולילך מן הצד או להגביה רגליו לעבור דרך עליהן מש"ה דוקא בנתקל ושברו פטור אבל כשמילא כל כך עד שא"א לעבור בזה אפילו שמרו בידים פטור כמ"ש המחבר אח"ז וכן הוא משמעות הש"ס דר"פ המניח ורש"י ותוספות שם ועיין לעיל סוף סי' שע"ט. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש