שולחן ערוך חושן משפט תו ה

שור של פקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב ושל חרש שוטה וקטן שנגח לשל פקח וכן שור שהלכו בעליו למדינת הים ונגח פטורים:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ונגח פטורים: עד"ר שכתבתי לשון התוס' שדרז"ל שלא לחייב באלו דכאלו אין להם בעלים דמי וגם לא תקנו להעמיד אפוטרופוס על השמירה ולגבות מהן לאחר שיגחו אם לא שכבר נגחו ג"פ אז תקנו חכמי משנ' שיעמדו להן אפטרופוס ואח"כ כשיחזרו ויגחו ג"פ לפני אפוטרופוס לאחר התראה מגבינן נזקיהו מעליית היתומים וכתבו הטור ע"ש והמחבר השמיטו ולא כתבו ג"כ מור"ם ז"ל נראה דהיינו טעמא משום דאינו נוהג בזמן הזה דהא אין מועד בבבל (כמ"ש בסי"א) והטור לא כתבו אלא ללמדינו פי' הגמ' וגם משום דאם הועד בא"י בכה"ג ובא לח"ל והזיק וקדם ותפסו הניזק שאין מוציאין מידו והוא דבר שאינו שכיח לכך לא כתבוהו ולא הזכיר אפטרופוס כלל ובעיר שושן נתן מכשול לפני המעייני' בספרו במ"ש בזה ז"ל חשו לממונא שלא לכלייא קרנא אמרו שלא להעמיד להן אפטרופוס לחובתן לשלם לניזק כו' וז"א דהא אחר שנגחו ג"פ מעמידין אפטרופוס וכנ"ל ואי משום דכ' לכליא קרנא דהיינו כ"ז שהן תמים שאז גובה מגופו ושייך כילוי קרן משא"כ כשהועד הא זה הטעם דחו התו' ועד"ר:

באר היטב

עריכה

(ד) פטורים: עיין בטור שכתב דאם הוחזקו נגחנים ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס כו' והמחבר השמיטו וגם הרמ"א לא כתבו ונראה דה"ט משום דאינו נוהג בזה הזמן דהא אין מועד בבבל ואף אם בכה"ג הועד בא"י ובא לח"ל והזיק ותפשו הניזק שאין מוציאין מידו מ"מ הוא דבר שאינו שכיח לכך לא כתבוהו ולא הזכירו בזה דין אפטרופוס כלל. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}