סמ"ע על חושן משפט תו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]שנגח שור של עכו"ם פטור: דשור רעהו כתיב ולא שור של עכו"ם ומה"ט היה מן הראוי לפטור ג"כ איפכא בשל עכו"ם שנגח לשל ישראל אלא דלמדו מקר' לחייב מדכתי' (בחבקוק) אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן כו' עד עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ודרשו רז"ל בפרק שור שנגח ד' וה' (ריש דף ל"ח) ראה ז' מצות בני נח שקבלו עליהן ולא קיימו עמד והתיר וכו' ור' יוחנן דרשו מדכתיב בפ' וזאת הברכה הופיע מהר פארן. מפארן שרצה ליתן להן התורה ולא רצו לקבל' הופיע וכו' כן הוא בגמ' שם ומהתימ' על המחבר "עיר שושן שערבב וכתב ראה והופיע יחד וגם כתב אחריו ז"ל כיון שראה שלא קיימו אפילו ז' מצות בני נח הופיע וכו' ומשמע מל' שם דס"ל דחד לימוד ומקרא א' הוא וז"א:
סעיף ב
[עריכה]וזכה בו פטור: פי' זה הזוכה פטור מהניזק ובגמ' ילפינן מקראי דבעינן שיהא לו בעלים בשעת נגיחה ובשעת גמר דין ועפ"ר:
סעיף ד
[עריכה]ואח"כ מכר כו': קמשמע לן כיון דיש לו בעלים גם בשעת גמר דין אף ע"ג דאינן בעלים הראשונים חייב.
סעיף ה
[עריכה]ונגח פטורים: עד"ר שכתבתי לשון התוס' שדרז"ל שלא לחייב באלו דכאלו אין להם בעלים דמי וגם לא תקנו להעמיד אפוטרופוס על השמירה ולגבות מהן לאחר שיגחו אם לא שכבר נגחו ג"פ אז תקנו חכמי משנ' שיעמדו להן אפטרופוס ואח"כ כשיחזרו ויגחו ג"פ לפני אפוטרופוס לאחר התראה מגבינן נזקיהו מעליית היתומים וכתבו הטור ע"ש והמחבר השמיטו ולא כתבו ג"כ מור"ם ז"ל נראה דהיינו טעמא משום דאינו נוהג בזמן הזה דהא אין מועד בבבל (כמ"ש בסי"א) והטור לא כתבו אלא ללמדינו פי' הגמ' וגם משום דאם הועד בא"י בכה"ג ובא לח"ל והזיק וקדם ותפסו הניזק שאין מוציאין מידו והוא דבר שאינו שכיח לכך לא כתבוהו ולא הזכיר אפטרופוס כלל ובעיר שושן נתן מכשול לפני המעייני' בספרו במ"ש בזה ז"ל חשו לממונא שלא לכלייא קרנא אמרו שלא להעמיד להן אפטרופוס לחובתן לשלם לניזק כו' וז"א דהא אחר שנגחו ג"פ מעמידין אפטרופוס וכנ"ל ואי משום דכ' לכליא קרנא דהיינו כ"ז שהן תמים שאז גובה מגופו ושייך כילוי קרן משא"כ כשהועד הא זה הטעם דחו התו' ועד"ר: