שולחן ערוך חושן משפט שצ ז

בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק ח"נ אין מוציאין מידו ואפי' היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה שלא תתיז וביעטה והתיזה משלם רביע נזק ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו:

הגה: (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר דיש חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה בספק דינא:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

במקום שא"א לה שלא תתיז: ג"ז איבעיא בגמ' ומשום דבזה יש סברא לו' דה"ל דין רגל טפי אף שבא מחמת בעיטה כיון דאפילו בלא בעיטה ג"כ היתה מתזת צרורות כיון שהוא מקום שא"א לה שלא תתיזה ואפ"ה כיון דאיבעיא דלא איפשטא הוא דינא כאיבעיא שלפני זה בבעטה והתיזה והיה אפש' לה שלא תתיז:

מהני תפיסה כו': ולדעתם כתב הטור דאם היזק בר"ה מפקינן מיניה וברשות הניזק אי תפס גוף המזיק גובין לו ממנו רביע הנזק עד כאן לשונו וטעמו הוא פשוט על פי מה שאמר דהמע"ה וכיון דלא מהני ביה תפיסה לעולם הניזק ידו על התחתונה:

באר היטב

עריכה

(י) לשלם: בזה ג"כ אינו משלם הרביע אלא מגוף המזיק רק אם תפס החצי אפילו תפס דבר אחר אין מוציאין מידו דיכול לו' אין שינוי לצרורות והוי תולדה דרגל ומשתלם ברשות הניזק חציו אפילו מכיסו דהמזיק. שם.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}