שולחן ערוך חושן משפט שעח ט

אם בא אחד רוכב בסוסו מאחרי חבירו ופגע בסוסו שחבירו רוכב בו והכה את הסוס חייב לשלם כל מה שישומו ב"ד שנפחת מחמת הכא' זו ואפי' היה הסוס המוכה של עכו"ם וצריך הניזק לשלם לעכו"ם יותר ממה שנפחתו דמי הסוס אין המזיק חייב לשלם יותר ממה שישומו ב"ד.

(בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה והזיקו זה את זה ממון חבירו דרך שמחה ושחוק וכן בשאר דבר שמחה -- הואיל ונהגו כן -- פטורין (מרדכי ס"פ הישן ותוס' והרא"ש ואגודה פ' לולב וערבה) מ"מ אם נראה לב"ד לעשות סייג וגדר הרשות בידם) (פסקי מהרא"י סי' ר"י).

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אם בא אחד רוכב בסוסו כו': ז"ל הטור בשם תשובת הרא"ש בזה מה שטעה ראובן שהוא פטור כיון שהיו רוכבין בר"ה והיה לו לניזק לשמור עצמו לאו טענה היא שרץ לו לרוץ בר"ה ואפי' ברגליו שיכול לעמוד כשירצה כ"ש הרוכב סוס שאין לו לרוץ במקום שבני אדם רוכבין שמא לא יוכל להעמיד הסוס כשירצה ונמצא שפשע בו ומזיק בגופו הוא כיון שרוכב על הבהמה ומזיק בגוף הבהמה או באוכף שעליה חייב לשלם אבל כל כו' אם הסוס המוכה היה של עכו"ם כו' עד אם העכו"ם מעביר עליו הדרך בשביל זה אין לחייב לזה כיון שלא כוון עכ"ל (וכיוצא בזה כתב המחבר לעיל סימן ע"ב ס"ח בסייף המומשכן ביד ראובן ושאל לשמעון ואבדו) ועפ"ר מ"ש ל' הטור לכאורה היה נראה להגיה מ"ש אפי' הי' הסוס דצ"ל אבל אם היה הסוס אבל מדסיים המחבר וכ' בל' ז"ל אין המזיק חייב לשלם לו יותר ממה שישומו לו הב"ד זה לא יתכן שפיר לגרסת אבל אם כו' ויתכן יותר לנוסחא שלפנינו ואפי' היה הסוס כו' וקאי אמ"ש לפניו דישלם לו כפי השומא ואזה כתב דבשומא סגי אפי' העליל עליו העכו"ם וק"ל:

הואיל ונהגו כן פטורים: עיין בד"מ בטור א"ח סי' תרצ"ה מה שכתוב עוד מענינים אלו:

באר היטב

עריכה

(ח) לשלם: ז"ל הטור בשם תשוב' הרא"ש בזה שאין לו לרוץ בר"ה ואפי' ברגליו שיכול לעמוד כשירצה כ"ש הרוכב סוס שאין לו לרוץ במקום שבני אדם רוכבין שמא לא יוכל להעמיד הסוס כשירצה ונמצא שפשע בו ומזיק בגופו הוא כו'. שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}