שולחן ערוך חושן משפט שעח ה

אפי' בראייתו אם יש בו היזק לחבירו אסור להסתכל בו לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה כו': הא דכתבו הטור והמחבר היזק ראייה זה בלשונם ולא נקטו בלשונם הני היזק ראייה דסי' קנ"ד (ודוחק לו' דכוונת המחבר לתרוייהו דבמה שכ' ברישא אפי' בראייתו אסור להסתכל כוון להיזק ראיה דבסי' קנ"ד ובסיפא כ' לפיכך כו' איירי אפי' היזק ראיה דקמה בשדה דאין הל' משמע כן גם בטור לא כ' אלא היזק ראיה דקאמר לגירסא דאמר רב יודא ע"ש) משום דשם הראיה מצד עצמה אין עושה בהן היזק אלא שגורמת היזק כגון שחבירו לא יעשה עסקיו בחצר מכח שבושה ממנו או שירא שיבא לו היזק השגת גבול או שאר ענינים כיוצא באלו משא"כ שדה בקמותיה דהראויה מצד עצמה שולטת בה וגורמת היזק אבל לענין איסור הנהו מכל שכן דאסור דבזה איכא למאן דאמר בגמ' דלית ביה אלא מדת חסידות ועפ"ר:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}