שולחן ערוך חושן משפט שסג ד
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שסג · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה ולא בטלו ממלאכה אחרת פטור שנוח לו לאדם שלא ילמד עבדו דרכי הבטלה ואם בטלו ממלאכה אחרת משלם לו כפועל:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ולא בטלו ממלאכ' אחרת: פי' ממלאכת רבו דהעבד:
ואם בטלו ממלאכה אחרת משלם כו': כבר כתבתי בס"א דה"ט דעבדים דינם כקרקע ואינם נגזלים ומ"ה אין אומרים בהו דמשלם בהן כשעת הגזיל' ובפריש' כתבתי דאפי' הרי"ף דחולק בגוזל עבד וס"ל דדינו כמטלטלים וכמ"ש הטור בשמו כאן דלא נטלו לשם גזל אלא לעשות מלאכתו מודה דצריך לשלם לו דמי בטילתו:
ש"ך - שפתי כהן
(ח) התוקף עבדו של חבירו כו' מוכח מסעיף זה וסעיף שאח"כ דמטלטלין דנגזלין אם גזלן ועשה בהן מלאכה ולא פחתן אפי' קיימא לאגרא פטור כיון דגזלן ברשות הגזלן הוי ובדידיה דנפשיה קעביד מלאכה ודוק וכן משמע לקמן סי' שע"א ס"ב:
(ט) ואם בטלו ממלאכה אחרת כו'. עיין בסמ"ע ס"ק י"א עד ובדרישה כתבתי דאפי' הרי"ף דחולק בגוזל עבדים וס"ל דינו כמטלטלי וכמ"ש הטור בשמו בכאן דלא נטלו לשם גזל אלא לעשות מלאכתו מודה דצריך לשלם דמי בטילתו עכ"ל וצ"ע דבש"ס לא משמע הכי אלא נראה דכשחזר בו הרי"ף ופסק עבדי כמטלטלי חזר בו גם מהך דמייתי בתר הכי בתוקף עבדו וכ"כ בש"ג פ' הגוזל סוף דף ל"ה להדיא ובס' מע"מ פ' הגוזל קמא האריך בזה וכן בס' לח"מ פ"ג מה' גזלה האריך קצת בזה ואין להאריך בזה כיון דלענין דינא כל הפוסקים חולקים על הרי"ף וס"ל עבדי כמקרקעי וגם הרמב"ן בס' המלחמות נושא כליו של הרי"ף כ' בפרק הגוזל קמא שיותר נראין דברי הרי"ף הראשונים וכן עיקר:
באר היטב
(יא) עבדו: מוכח מסעיף זה ושאח"ז דמטלטלי נגזלין אם גזלן ועשה בהן מלאכה ולא פחתן אפילו קיימי לאגרא פטור דברשות הגזלן היו ובדידיה דקעביד מלאכה וכן משמע לקמן סי' שע"א ס"ב בהג"ה. ש"ך.
קצות החושן
(ב) התוקף עבדו של חבירו. בפרק הגוזל קמא דף צ"ז ומי אמר רב עבדא כמקרקע והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואי ס"ד עבדא כמקרקע אמאי פטור ברשותיה דמארי' קאי הבמ"ע שלא בשעת מלאכה כי הא דשלח ליה ר' אבא כו' ושלחו ליה א"צ להחזיר הכי השתא בשלמא התם כו' אלא הכי מי ניחא ליה דליכחוש עבדא ה"נ ניחא ליה דלא ליסתריה עבדא ומשמע דאי הוי עבדא כמטלטלין אפי' בשעת מלאכה פטור כיון דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה וכדינא דספינה ומזה הקשו על הרי"ף שדעתו עבדא כמטלטלין ונגזלין וכתב התוקף עבדו של חבירו שלא בשעת מלאכה פטור והא אפילו בשעת מלאכה נמי פטור במטלטלין דנגזלין. ונראה לפמ"ש בסק"ג גבי עבד אפי' אהדקי' באנדרוניא ולא עשה בו מלאכה חייב משום שבת דאדם באדם חייב בארבעה דברים וכיון דשבת באדם ה"ל דין נזק וכמ"ש הרמב"ן בדיני דגרמי ע"ש דאהדקינן באנדרוניא לא הוי דינא דגרמי אלא מכי אהדקיה ה"ל נזק ממש עד דאהדריה ע"ש וא"כ אפילו נימא דעבדי כמטלטלי נמי חייב לשלם לרבו כל שבטלו ממלאכת רבו משום שבת ולא אמרינן בזה כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ושבחא דגזלן הוי דהיינו דוקא במטלטלין רמו בהמה וכלים דליכא בהו דין שבת אלא שיתחייב להחזיר מה שהרויח בגזילה ובזה אמדי' שבחא דגזלן אבל הכא דאזקי' ממש חייב לשלם היזקו וכדאמר רבה תברא או שתיה משלם ארבעה כיון דכי איתיה הדרא למריה וה"נ מחייב משום שבת שבכל יום ויום על ביטול מלאכת רבו דה"ל שבת באדם כמו נזק מש"ה ניחא בחמור וספינה דלית בהו דין שבת ואם כן ניחא דברי הרי"ף דאע"ג דעבדא מטלטלין אינו פטור אלא שלא בשעת מלאכה אבל בשעת מלאכת רבו חייב משום דה"ל כאזקי' בכל יום ויום ואם הוקר אח"כ משלם הנזק כשעת היוקר וזה נכון והא דפריך ומי אמר רב עבדא כמטלטלין כו' הא אפי' עבדא כמטלטלין נמי לחייב משום שבת וכמ"ש משום דאי עבדא כמטלטלין מצינו למימר דמיירי שלא בשעת מלאכה ואי משום זה נהנה וזה לא חסר חייב כיון דעבדא כמטלטלין וליכא שבחא כיון דהוא שלא בשעת מלאכת רבו תו לא מחייב משום זה נהנה כיון דשבח גזילה במטלטלין דגזלן והנאה דגזלן הוי ושבת ליכא כיון דרבו לא חסר אבל במקרקע אע"ג דהוא שלא בשעת מלאכה לחייב משום זה נהנה וזה לא חסר כיון דשבח גזילה בקרקע דנגזל הוא ולזה משני שלא בשעת מלאכה ואי משום זה נהנה וזה לא חסר חייב ה"נ כיון דניחא ליה דלא נסתריה עבדא לא מחייב משום זה נהנה ודו"ק: