שולחן ערוך חושן משפט שנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שנד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · קצות החושן · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

השביחה הגניבה ביד הגנב
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו

סעיף א[עריכה]

היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאיליה כגון כבשה שהיתה מעוברת בשעת גניבה וילדה או שהיתה טעונה בשעת גניבה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה הוציא עליה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש וכשמחזיר הגניבה נוטל השבח מהבעלים:

הגה: וי"א דאפילו שבח מאליה הוא של גנב אפילו קודם יאוש וכ"ש אם גנב כבשה ונתעברה אצל גנב דהשבח של גנב אפילו תבעוה הבעלים קודם שילדה הואיל וגנבה ריקנית (טור ס"א בשם הרא"ש והראב"ד):

סעיף ב[עריכה]

הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעלים בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אלא שלאחר יאוש השבח לגנב כמו שנתבאר נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים (הרא"ש) ויתבארו פרטי דינין אלו בסי' שס"ב:

סעיף ג[עריכה]

גנב בהמה או כלי וכיוצא בהם ובשעת גניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת גניבה היתה שוה בשעת גניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם כשעת העמדה בדין ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם כשעת הגניבה:

סעיף ד[עריכה]

גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם כשעת גניבה:

הגה: והא דגנב כחושה והשמינה משלם כשעת הגניבה דוקא שהוציא עליה הוצאות אבל נתפטמה ממילא הוי כאילו הוקרה. ואם שחטה משלם כשעת העמדה בדין (טור ס"ד):

סעיף ה[עריכה]

גנב כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאיליו אין אומרים יתן לבעלים השברים וישלים עליהם אלא הוא יטול השברים ויתן לבעלים כלי שלם או דמיו (וכ"כ לקמן סי' שס"ב) ודוקא דאית ליה מעות אבל אי לית ליה לא גריעי שברים אלו משאר מטלטלין (נ"י פ"ק דב"ק) ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת שומעין להם:

סעיף ו[עריכה]

גנב או גזל ולא נתייאשו הבעלים אינם יכולים להקדיש לא הגנב והגזלן ולא הבעלים אפילו אם יש להם עדי גניבה וגזילה שיכולים להוציאו בדיינים. במה דברים אמורים? במטלטלים אבל בקרקע אם יש לבעלים עדים שיכולים להוציא בדיינים יכולים הבעלים להקדישו: