באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שנד
(א) לשון הרמב"ם בפ"א מה' גניבה דין י"א
(ב) כ"כ ה"ה שם שזה פשוט שכך כוונת רבינו ואין כאן מקום להשגה שהשיג הראב"ד וכ"כ בפ"ב מה' גזילה דין ז' ממשנה פ"ט דב"ק דף צג ובריי' שם דף צה ע"א
(ג) כתב ה"ה דעת הרב לומר שקודם יאוש אין הגנב קונה כלום
(ד) פסק כרב פפא אליבא דרב יהודה שם בברייתא וכן פסק בהלכות ה"ה
(ה) שם בפ"א די"א כתב ה"ה בריי' וסוגיא בגמ' מרוב' (שם ד' ס"ה ע"א)
(ו) שם בהשגות דגזזה וילדה קנאה בשינוי
(ז) קאי אהיכא דגזזה וילדה ומ"ש הטור ולא עוד וכו' הוא מ"ש הרמ"א אח"כ אפילו תביעה וכו' ולענ"ד דאין כאן מקום למה שהניח הסמ"ע בצ"ע
(ח) שם די"ב כתב ה"ה זה מבואר בריש הגוזל (ריש בבא קמא דף צ"ה) דכל היכא שהגזילה קיימת דהדרא בלא פסידא שחוזרת בעיני' לעולם ודין הגזל והגניבה בזה אחד
(ט) מימרא דר' אילעאי שם בפ"ז דף ס"ה ע"ב
(י) שם די"ד ממימרא דרב שם ע"א וכדמפרש לה שם כגון דמעיקר' שוה זוזא וכו'
(כ) מבואר שם בסוגיא ממימרא דרבה
(ל) שם די"ג מבואר שם בברייתות ובסוגיא שם
(מ) ל' הטור ס"ה וכ"כ הרמב"ם שם דט"ו ממסקנת הגמ' בפ"ק דף י"ב ע"א והלכתא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן וכו'
(נ) שם וכ"כ בפ"ב מה' גזילה דט"ו וביאר שם שזו תקנה היא לבעלים ואם לא רצו הרשות בידן וכן כל כיוצא בזה וכ' ה"ה נראה שדעת הרב ז"ל לומר שבע"כ של גזלן מוציאין ממנו השברים דאי לרצונו פשיטא כיון שהם מתרצים וצ"ע למה לא קנה הגזלן בשינוי מעשה ואולי בששמו עליו
(ס) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם מימרא דרבי יוחנן שם דף ע' ע"א ובפ"ק דב"מ דף ז' ע"א
(ע) שם בב"מ בעובדא דמסותא ומימרא דרב נחמן דמותיב ממימרא דרבי יוחנן ומהדר מי סברת כו':