שולחן ערוך חושן משפט שמו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לוקח בהמה לשלשים יום שומר חנם עליה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

לוקח בהמה לל' יום כו':    הטעם כיון דאינו לוקח גמור:
 

באר היטב

(כא) חנם:    הטעם כיון דאינו לוקח גמור. סמ"ע.
 

קצות החושן

(ה) לוקח בהמה לשלשים יום. כ"כ תוס' דלוקח בהמה לשלשים ש"ח הוי ולא ש"ש ע"ש פרק השואל דף צ"ז. ונראה לענ"ד דלפמ"ש הרמב"ם פ' כ"ב ממכירה לא הוי אפי' ש"ח דכת' שם ז"ל ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנ' אותו לפירות שהקונה לפירו' אינו יכול לשנות צורת הקרקע ולא יהרוס ולא יבנה אבל הקונה לזמן קצוב הוא בונה והורס ועושה בכל זמנו הקצוב כמו שעושה הקנוי קנין עולם לעולם עכ"ל וכיון דקונה לזמן רשאי להרוס ועושה בזמנו כמו שעושה קונה קנין עולם א"כ מזיק ממש פטור ומכ"ש בפשיעה והתוס' שכתבו דהוי ש"ח אפשר דס"ל כשטת הראב"ד שם דקונה לזמן אינו רשאי לקלקל ע"ש ולכן תמה אני לא אדע דרכי הש"ע שבסי' רי"ב כ' כדברי הרמב"ם הנזכר וכן הרמ"א שם אינו חולק וכיון דקונה לזמן רשאי לקלקל השתא אזוקי מזיק ליה ופטור ומכ"ש בפשיעה וצ"ע:

(ו) ש"ח עליו עיין ב"ח שהקשה ז"ל ומיהו צ"ע במסתמא ודאי בלוקח בהמה לשלשים יום התנה עמו שיחזרנה לו לאחר ל' יום וכיון דאמר החזירה לי ואפי' הקדישה אינו קדוש כדאמר ש"פ יש נוחלין וא"כ כ"ש אם נגנבה או נאבדה וכן כת' הרא"ש פרק לולב הגזול דבמתנה ע"מ להחזיר לא מיבעיא דחייב בגניבה ואבידה אלא אפילו באונסין חייב כו' ואע"פ שברשות ירד הוא ביטל אותו רשות בשלא קיים תנאו ועשה את עצמו גזלן למפרע עכ"ל. וא"כ לפ"ז ה"ה בלוקח בהמה ע"מ שיחזירנו לאחר שלשים אם לא החזירו נתבטל המקח והוי גזלן ששלח בה כו' דמ"ש מתנה מ"ש מכר וכאן כת' הרא"ש דאינו אלא ש"ח ואינו חייב אפילו בגניבה ואבידה וכ"ש דפטור מאונסין ע"ש שהניח בקושיא ואינו קושי' דודאי דרך תנאי חייב ואפילו באונסין וכמ"ש הרא"ש גבי מתנה וכאן לא מיירי דרך תנאי אלא לקחו לזמן וממילא לאחר שלשים הדרא למאריה קמא ואם נאנס תוך שלשים יום לא נתבטל המקח למפרע וזה פשוט:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש