שולחן ערוך חושן משפט שה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נגנבה בלסטים מזויין והוכר הגנב צריך לפרוע לבעל הבית והוא יעמיד הגנב בדין ואפילו אם נשבע כבר ונפטר קודם והוכר הגנב כיון שנמצא הגנב צריך להעמידו בדין והוא יפרע לבע"ה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

נגנבה בלסטים מזויין כו':    גם בש"ח נקט הטור והמחבר האי דינא בס"ס רצ"ד ס"ו בלסטים מזויין וכמ"ש בסמ"ע שם בטעמו:

צריך לפרוע לבע"ה כו' עד והוא יפרע לבע"ה:    המחבר העתיק כאן ל' הטור שכ"כ גם בסי' זה ולעיל ס"ס רצ"ד העתיק המחבר ל' הרמב"ם דסוף הלכות שאלה ומ"ה לא הזכיר הטור שם דין פרעון דשומר לבע"ה משום דהרמב"ם ג"כ לא כתבו ושם כתבתי דלרש"י והטור צריך השומר לשלם לב"ה והוא חוזר ומוציאו מהגנב ושהמ"מ כ' שהרמב"ם ס"ל דאין על (הגנב) השומר אלא הטירחא ושהב"י כ' שי"ל שגם דעת הרמב"ם הוא שהשומר צריך לשלם להבע"ה עכ"פ ומה"ט נמי כ' המחבר כאן ל' הטור דצריך לפרוע לב"ה כו' דס"ל דגם הרמב"ם ס"ל הכי אבל הרמב"ם לא כ' זה ולפי מה שהוכחתי לעיל בס"ס רצ"ד שהרמב"ם לא ס"ל כרש"י אלא כמ"ש המ"מ בשמו א"כ גם מ"ש כאן המחבר אינו מכוון שהוא ע"פ שיטת רש"י ובס"ס רצ"ד העתיק ל' הרמב"ם שאינו כדעת רש"י ודוק.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש