הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שה

סימן שה

[שו"ע] והוכר הגנב. נ"ב ואם החזיר הגנב לבית שומר ואח"כ נאבד בפשיעה היא איבעי' דלא איפשיטא בב"ק דף קח א"א כלתה שמירתו. ופטור השומר או כיון דהדרא הדרא לשמירתו וכתבה הרמב"ם סוף הל' שאלה ופקדון וסיים הלכך השומר פטור ואם תפסו הבעלים אין מוציאין מידן. גם ביש"ש העתיק האבעיא אלא דפ' אם תפס מפקי' מיני'. אולם מהשמטת הטור והרא"ש נ"ל דס"ל כהרמ"ה הובא בשיטה מקובצת שם דלאביי ורבא דס"ל דש"ש עושה עמו דין וכן הש"ח אם רצה עושה עמו דין בודאי דלא כלתה שמירתו ופסקי' כוותיהו ע"ש:

[הגה] אפי' מפשיעה. נ"ב ומבואר שם אפי' במזיק ממש פטור. ולענ"ד נראה מלשון רש"י במנחו' משמע בהיפך. ועיין תשו' לחם רב סי' רכב: