שולחן ערוך חושן משפט רצח א
שולחן ערוך חושן משפט · רצח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל שומר שנתחייב לשלם ואמר איני יודע כמה דמים אני חייב לשלם והבעלים אומרים אנו יודעים כך וכך היה שוה כגון שהפקיד אצלו כיס מלא זהובים ופשע בו הבעלים אומרים ק"ק דינרים היו והשומר אומר ודאי שהיו בו דינרים אבל איני יודע כמה היו נמצא זה כטוען ק"ק ומודה לו במקצת ואמר השאר איני יודע שהוא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ולפיכך הבעלים יטלו בלא שבועה והוא שיטענו דבר שהם אמודים בו ויש לשומר להחרים על מי שלקח ממנו יותר מהראוי לו. (וע"ל סי' צ' סעיף י'):
מפרשים
כל שומר כו' שהפקיד אצלו כיס כו': המחבר סתם כדעת הרמב"ם שכ"כ וכ"כ הב" בחיבורו ועד"ר שם כתבתי שיש לתמוה על פסקא זה מאחר שהראב"ד והרא"ש והטור והמ"מ בשם הרשב"א כולם הסכימו לדחות דברי הרמב"ם בזה דהפקידו כיס דלא יטלנו המפקיד בלא שבועה חמורה מטעם דלא ה"ל לנפקד למידע מאי הפקיד אצלו בשקין או בכיס או בתיבה צרורה וחתומה וגם הב"י בעצמו כ' בסימן צ' בסי"ט בסופו שהמ"מ מסיק וכ' שעיקר הדברים המה כדברי הראב"ד בהפקיד כיס מלא ועיין בש"ע סימן צ' ס"י דפסק המחבר ג"כ כמ"ש כאן וכתב עליה ז"ל וי"א דנשבע שאינו יודע ונפטר עכ"ל ודבריו סתומין אמאי קאי וכתבת לזה ב' פרושי' כאן בדרישה וא' מהן הוא דקאי אמאי דכ' לפניו דעת הרמב"ם בהפקידו שק צרור וטוענו שהיה מלא מרגליות והנפקד משיבו יודע אני שהיו בו מרגליות ואיני יודע כמה דנוטל המפקיד בלא שבועה ועלי' כתב די"א שנשבע ויפטר משום דס"ל דלא עשו תקנת נגזל בנפקד ושהירושלמי מיירי באש וכמ"ש הרא"ש שהרבה מפרשים פירשוהו כן וגם ס"ל להאי י"א כסברת הראב"ד והרא"ש דלא אמרינן בזה מתוך שאיל"מ כיון דלא הו"ל לנפקד למידע וע"ש בדרישה ובסמ"ע שם סי' צ' ולפ"ז לא ה"ל להמחבר לסתום כאן כדעת הרמב"ם כיון שכ' בסימן צ' בש"ע עליה וי"א דלא כוותיה ולפי' השני שכתבתי בדרישה דהי"א הנ"ל קאי אדין שכתב שם לפני זה והוא אהיכא דהשומר טוען איני יודע שמא סיגין היו בו וס"ל להי"א דלא אמרינן דמסתמא הי' דעת התובע גם על השק נמצא דה"ל כטוענו בחיטין והנתבע משיב לו איני יודע אם חיטין או שעורין וס"ל כהראב"ד דבכה"ג עשו תקנת נגזל מ"ה ס"ל דישבע הנפקד שאינו יודע ויפטר ולפ"ז לק"מ דכאן לא מיירי המחבר בדין טוען הנפקד שמא סיגין היו בו ואפשר דלזה רימז ג"כ מור"ם ז"ל בקיצור לשונו במ"ש בהגהותיו ז"ל וע"ל סימן צ' ס"י וע"ש בסמ"ע:
(א) כל שומר כו'. המחבר סתם כדעת הרמב"ם וכ"פ הב"י ועד"ר שם כתבתי שיש לתמוה על פסקא זה מאחר שהראב"ד והרא"ש והטור והמ"מ בשם הרשב"א כולם הסכימו לדחות דברי הרמב"ם בזה וכו' עכ"ל סמ"ע ולעיל סי' ע"ב העליתי כדעת הרמב"ם ורבותיו והבאתי עוד שכן דעת הרמב"ן והר"ן והנ"י ע"ש ומה שהקשה בסמ"ע מדברי הב"י סי' צ' סי"ט בלא"ה דברי ב"י מגומגמים דהרב המגיד שכתב דעיקר הדברים כהראב"ד לא קאי אהיה לו לידע ע"ש ודוק:
(ב) כגון שהפקיד אצלו כיס כו' וא"י לישבע ומשלם. ובסמ"ג עשין פ"ח דף קע"א ע"א כתב ע"ז וז"ל אמנם בדין זה אני אומר שאין כאן אלא שבועה דרבנן מאחר שאינו מודה בדבר שבמנין כך וכך דינרים היו בו והשאר א"י ובשבועה דרבנן אין אומרים משואיל"מ עכ"ל ומביאו הב"ח לעיל סי' רצ"ב סט"ו והיינו כהשגת הראב"ד פ"ה מהל' שאלה אמנם כבר הביא הר"ן פ' שבועת הדיינים דברי הרמב"ם שדחה השגה זו וגם ה"ה שם כתב וכבר דחה הרמב"ן טענה זו בטעם נכון בחדושיו בשבועות גם קשה לי על הסמ"ג שהרי הוא בעצמו כ' בעשין ע' דף קמ"ח ריש ע"ב כדברי הרמב"ם והמחבר לקמן סי' שפ"ח סוף סעיף א' וכן בעשין צ"ד דף קע"ו ע"ד כתב כדברי הרמב"ם והמחבר דלעיל סי' ע"ב סי"ב וע"ש. שוב מצאתי בש"ג סוף פ' הכונס ופ' ח"ה דף קע"ז שהקשה זה על הסמ"ג והניח בצ"ע אך שכתב שם על ההמ' במ"ש שכבר דחה הרמב"ן טענה זו בטעם נכון בחדושיו בשבועות שאינו יודע הטעם ואילו ראה דברי הרמב"ן שהביא הר"ן פ' שבועות הדיינים לא היה כתב כן:
(ג) אבל איני יודע כמה היה בו. ודוקא שהיה בו דברים שדרכו להניח בכיס דאל"כ פטור כדלקמן ר"ס שפ"ח ע"ש:
(ד) שהוא מחויב שבועה. צ"ע דלקמן סי' שפ"ח סעיף א' פסק בהג"ה דנשבע ונוטל ואפשר שמחלק בין מזיק לפקדון אבל בדברי כל הפוסקים אין נראה לחלק ועמש"ל סי' צ' ס"י ולענין הלכה העליתי לעיל סי' ע"ב סי"ב ס"ק נ"א כהרמב"ם והמחבר ע"ש עיין בא"א דף ק"ד ע"ב:
(א) שומר: כתב הסמ"ע דיש לתמוה על שסתם המחבר כדעת הרמב"ם בזה מאחר שהראב"ד והרא"ש והטור והמ"מ בשם הרשב"א כולם הסכימו לדחות דברי הרמב"ם בזה דהפקידו כיס דלא יטלנו המפקיד בלא שבועה חמורה מטעם דלא ה"ל לנפקד למידע מאי הפקיד אצלו בשקין או בכיס או בתיבה צרורה וחתומה כו' ע"ש גם הש"ך כתב דבסי' ע"ב העלה כדעת הראב"ד ורבותיו ע"ש.
(ב) כמה: ודוקא שהיו בו דברים שדרכן להניח בכיס דאל"כ פטור כדלקמן ריש סימן שפ"ח. ש"ך.
(ג) ומשלם: ובסמ"ג עשין פ"ח דף קע"א ע"א כתב ע"ז וז"ל אמנם בדין זה אני אומר שאין כאן אלא שבועה דרבנן מאחר שאינו מודה בדבר שבמנין כך וכך דינרין היו בו והשאר איני יודע ובשבועה דרבנן אין אומרים משאיל"מ עכ"ל ומביאו הב"ח בסי' רצ"ב סט"ו והיינו כהשגת הראב"ד פ"ה דשאלה אמנם כבר הביא הה"מ שם והר"ן פרק שבועת הדיינים דברי הרמב"ן שדח' השג' זו גם ק"ל על הסמ"ג שהרי הוא עצמו כתב בעשין ע' דף קמ"ח ריש ע"ב כדברי הרמב"ם והמחבר בסי' שפ"ח סס"א וכן בעשין צ"ד דף קע"ו ע"ד כתב כדברי המחבר בסי' ע"ב סי"ב שוב מצאתי בש"ג ס"פ הכונס ופרק חזקת הבתים שהקש' זה על הסמ"ג והניחו בצ"ע. שם.
(ד) יטלו: צ"ע דבסי' שפ"ח ס"א בהג"ה פסק דנשבע ונוטל ואפשר שמחלק בין מזיק לפקדון אבל מדברי כל הפוסקים אין נרא' לחלק ועמ"ש בסי' צ' ס"י ולענין הלכ' העליתי בסי' ע"ב ס"ק נ"א כהרמב"ם והמחבר ע"ש עיין בא"א דף ק"ד ע"ב. שם.
(א) דבר שהם אמודים בו עמ"ש בסי' צ' סק"ג: