סמ"ע על חושן משפט רצח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
כל שומר כו' שהפקיד אצלו כיס כו': המחבר סתם כדעת הרמב"ם שכ"כ וכ"כ הב" בחיבורו ועד"ר שם כתבתי שיש לתמוה על פסקא זה מאחר שהראב"ד והרא"ש והטור והמ"מ בשם הרשב"א כולם הסכימו לדחות דברי הרמב"ם בזה דהפקידו כיס דלא יטלנו המפקיד בלא שבועה חמורה מטעם דלא ה"ל לנפקד למידע מאי הפקיד אצלו בשקין או בכיס או בתיבה צרורה וחתומה וגם הב"י בעצמו כ' בסימן צ' בסי"ט בסופו שהמ"מ מסיק וכ' שעיקר הדברים המה כדברי הראב"ד בהפקיד כיס מלא ועיין בש"ע סימן צ' ס"י דפסק המחבר ג"כ כמ"ש כאן וכתב עליה ז"ל וי"א דנשבע שאינו יודע ונפטר עכ"ל ודבריו סתומין אמאי קאי וכתבת לזה ב' פרושי' כאן בדרישה וא' מהן הוא דקאי אמאי דכ' לפניו דעת הרמב"ם בהפקידו שק צרור וטוענו שהיה מלא מרגליות והנפקד משיבו יודע אני שהיו בו מרגליות ואיני יודע כמה דנוטל המפקיד בלא שבועה ועלי' כתב די"א שנשבע ויפטר משום דס"ל דלא עשו תקנת נגזל בנפקד ושהירושלמי מיירי באש וכמ"ש הרא"ש שהרבה מפרשים פירשוהו כן וגם ס"ל להאי י"א כסברת הראב"ד והרא"ש דלא אמרינן בזה מתוך שאיל"מ כיון דלא הו"ל לנפקד למידע וע"ש בדרישה ובסמ"ע שם סי' צ' ולפ"ז לא ה"ל להמחבר לסתום כאן כדעת הרמב"ם כיון שכ' בסימן צ' בש"ע עליה וי"א דלא כוותיה ולפי' השני שכתבתי בדרישה דהי"א הנ"ל קאי אדין שכתב שם לפני זה והוא אהיכא דהשומר טוען איני יודע שמא סיגין היו בו וס"ל להי"א דלא אמרינן דמסתמא הי' דעת התובע גם על השק נמצא דה"ל כטוענו בחיטין והנתבע משיב לו איני יודע אם חיטין או שעורין וס"ל כהראב"ד דבכה"ג עשו תקנת נגזל מ"ה ס"ל דישבע הנפקד שאינו יודע ויפטר ולפ"ז לק"מ דכאן לא מיירי המחבר בדין טוען הנפקד שמא סיגין היו בו ואפשר דלזה רימז ג"כ מור"ם ז"ל בקיצור לשונו במ"ש בהגהותיו ז"ל וע"ל סימן צ' ס"י וע"ש בסמ"ע:
סעיף ב[עריכה]
מת אביו והניח לו שק צרור כו': אורחא דמילתא נקט דאלו לא הניחה לו אביו מסתמא הי' יודע מה הי' בו גם י"ל כיון שהתובע טוען שמא אי הוה טוען טענת עצמו שהוא הפקידו ואינו יודע כמה אפילו שבועה ע"י גלגול שאינו יודע לא היה צריך השומר לישבע דלמה ליה למידע יותר מהמפקיד ועד"ר:
ישבע השומר כו': האי טעמא כמ"ש כיון שהתובע בעצמו לא תבעו בברי:
ויכלול. בשבועתו כו': אבל אי לא גלגול שבועה דאינו ברשותו לא הי' צריך לישבע אטענת שמא ואפי' לצי"ש לא הוה צריך וכמ"ש בטור ובדברי המחבר לעיל בסי' ע"ה גם כתבתיהו לעיל בפרישה:
מפקיד שאמר נגנב לי מהפקדון: ז"ל הרשב"א שם והביאו בד"מ אחד שהפקיד בית מלא לאחר וטוען שנגנב ממנו והוא אומר איני יודע נשבע שאינו יודע ויפטר ול"ד לההיא דירושלמי דשק צרור כו' דהמפקיד נשבע ונוטל דהתם מיירי דהשומר מודה או שיש עדים ע"ז שנגנב אבל כאן אומר איני יודע כו' עכ"ל וק"ק למה כתב הטור והמחבר בסי' רצ"ו ס"ד שכ' ז"ל מאה סאין הפקדתי אצלך ואין אלו אלא נ' ובע"ה משיב זהו שהפקדת בעצמך ומה שנתת אתה נוטל פטור השומר בהיסת עכ"ל ול' "זהו "שהפקדת "בעצמך דכתב משמע שהשיבו שלא נשתנה ולא ניטל מהפקדון בודאי כלל מכאשר הפקידו ולפי דברי הג"ה זו הל"ל רבותא דאפילו משיב איני יודע אם מאה היה או חמשים דגם כן נפטר בשבועה: