סמ"ע על חושן משפט רצז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]נאמן לומר להד"ם: פירוש אפי' ראו עדים עתה בידו והכירוהו בטביעות עין יכול לומר להד"מ שהפקדתו בידי אלא לקחתיהו מידך או מיד אחר שקנהו ממך:
אע"פ שאין הנפקד אמוד כו': דיש מתרושש והון רב או מציאה מצא ר"ן:
והמפקיד נתן בו סימן: פי' אפי' אינו רגיל אצלו וכן הוכחתי בפרישה וכתבתי שדוקא גבי יורשים ואין טוענין ברי אבינו לקחממך מוציאין מידן בהצטרפות הני ג' ענינים דהמפקיד נתן סי' ואינו רגיל בבית הנפקד והנפקד אינו אמוד אבל כשהן טוענין ברי של אבינו היה או שהנפקד חי וטוען שלי הוא וקניתיהו ממך או נתתיהו לי במתנ' אין מוציאין מידו אפי' בהצטרפות הני ג' ענינים הנ"ל ולא כע"ש שכתב ז"ל והמפקיד נתן בו סי' אפשר דראוהו כבר אצלו עכ"ל דמשמע דלא מוקי ליה באינו רגיל וטעמו מדלא הזכיר הטור והמחבר וש"ע כאן אינו רגיל ולא דק שזה תלוי בזה דכל שהוא רגיל נתינת סימן אינו כלום ועמ"ש מזה עוד בסמוך:
ואפי' הפקידו אצלו בעדים: דהמפקיד בעדים א"צ להחזיר בעדים:
או נתתו לי במתנה: פי' כל זמן שלא ראוהו בידו קודם ירידתן לדין נמצא דבשעת ירידתן לדין אי בעי לא היה מראיהו לב"ד אלא היה אומר החזרתיו לך והיה פטור לכן גם כשאמר לפני ב"ד הרי הוא בידי והוא זה אבל נתתו לי במתנה נאמן במיגו וה"ה דיכול לטעון לקוח הוא בידי במיגו דהחזרתי לך וכן הגהתיהו בבא זו בטור ע"ש:
ואלו אחרים הן כו': וה"ה דנאמן לומר אלו היו שלך ולקחתיהן מידך או נתתיהן לי במתנה במיגו דהיה אומר אלו אחרים הן:
ורואים אותו עתה בידו: בפרישה ודרישה כתבתי דמיירי אפי' אם עידי הראייה הללו אינם העדים שהפקיד בפניהם מצטרפין העדיות יחד ומוציאין מידו ע"ש:
חזרתי ולקחתי ממך כו': כצ"ל ובפרישה כתבתי דלשון הרא"ש הוא באן חזרתי ולקחתי ממך או נתתיהו לי במתנה וכן הוא ל' הרמב"ם פ"ו דהלכות שאלה וגירסא זו נכונה טפי דאלו בס"י כתוב החזרתי לך קשה פשיטא דאינו נאמן דהרי ראו בידו והכירו בטביעת עין אם לא שתאמר שחדא מלתא קאמר כיון דאינו נאמן לומ' החזרתיו לך ג"כ אינו נאמן לומר נתתיהו לי במתנה:
מוציאין אותו מהיורשין: פי' ולא טענינן בעד היורשין אלו היה אביהן חי שמא היה מברר בעדים שקנאוהו מידך והטעם דלא טענינן בעד היורשי'. טענה דאינה שכיח וכיון שכן לא מבעיא כשראו העדים החפץ ביד היורשין קודם שבאו לדין דה"ל עדים וראה דגם אביהן לא היה נאמן בכה"ג לטעון לקוח הוא בידי דמוציאין מידי היורשי' אלא אפי' לא ראו העדים החפץ ביד היורשי' אלא שהמפקיד טוען חפץ פלוני הפקדתיו כו' עד צריכין להראותו לעדים כו' ואף שאביהן בכה"ג לא היה צריך להראותו לעדים שאני אביהן דהיה טוען טענת ברי אבל אנן לא טענינן בעד היורשי' טענה שאינה שכיחא ומ"ה צריכין להראותו לעדים ואם כעדים וראה לפני הדין ומוציאין אותו מיד היורשין ומחזירין אותו ליד המפקיד אם לא שגם הן טוענים ברי כ"כ הטור וכן הוא המשך הדברי ' דהגהות מור"ם ז"ל בהג"ה זו עם דברי המחבר דלפניו:
ומ"ש ואנו רואים כו': פי' הכל רואים בסימני' הללו בידן אבל אין מכירים אותו בטביעת עין שהוא שלו מזקיקי' אותו להראותו לעדים והן יכירוהו בט"ע:
מחזירין אותו: מיירי שאפי' אם אבי היורשי' היה אמוד להיות לו חפץ כזה מ"מ כיון דיש לזה עדים שהפקידו בידו מוציאין מידם בסימנים שהוא נותן ומ"ש המחבר אחר זה דבעינן שלא יהא אמוד ולא יהא רגיל מיירי דוקא כשאין להמפקיד עדים שהפקיד בידו וכ"כ הר"ן בהדיא וכן הוא מוכח באשר"י וטור ומ"ה לא הזכיר הטור ולא מור"ם בהגהתו כאן במ"ש אמר המפקיד כו' עד מחזירין אותו דמיירי באינו אמוד ואינו רגיל ולא כע"ש שכתב דמיירי באינו אמוד וערבב דיני שני הבבות יחד כאלו הן מענין אחד ולא דק כלל אלא רישא דמיירי כשיש לו עדי הפקדון שם אפי' אמוד מחזירין וסיפא מיירי באין לו עדים שהפקיד בידו וכמ"ש ודוק:
ואם אמרו היתומים אבינו אמר לנו שלו הוא נאמנים בשבועה: אבל בלא שבועה אינם נאמנים אף דקי"ל (וכתבו הטור והמחבר לעיל בס"ס ס"ט וס"ס ע"א) דאין היורשי' נשבעים אלא ליטול ולא ליפטר שאני הכא דהבע"ה נותן סימנים ואמר שיש לו עדים שיכירוהו בטביעת עין שהוא שלו משום הכי ה"ל כאלו הן באין ליטול מיד הבע"ה:
שאין מוציאין מיד היתומי' כו': נראה פשוט דהיינו דוקא בהאי דינא בתרא קאמר דאין מוציאין אבל במ"ש לפני זה בעדים וראה דאין תלוי באומדן דעת מוציאין גם בזמנינו מיד היתומים:
ואח"כ נודע שטעו: פירוש שהחזירהו למי שאינו שלו: