שולחן ערוך חושן משפט רצב ו

המפקיד חבית אצל חבירו בין שייחדו לה הבעלים מקום בין שלא ייחדו לה מקום וטלטלה לצורכו ונשבר' בין קודם שהחזירה למקומה בין אחר שהחזירה למקום שיחדו לה חייב לשלם ואם טלטלה לצורכה בין שנשברה מתוך ידו בין שנשברה משהניחה במקום אחר פטור:

הגה: טלטלה לצורך מקומה חייב בפשיעה ופטור באונסי' ואם אירע האונס מחמת שינוי המקום אם ייחדו לה הבעלים מקום חייב אפי' משהניחה ואם לא ייחדו לה הבעלים מקום פטור משהניחה (טור בשם הרמ"ה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

וטלטלה לצורכו: כן הוא ג"כ לשון המשנה והפוסקי' ובגמ' דייק מדקתני טלטלה ולא נקט נטלה משמע דאיירי אפי' בלא נטלה ממקומה כדי לגוזלה או לשלוח בה יד כדי לחסרה אלא טלטל' כדי לעלות עליה במקום סולם כדי ליטול גוזלות מהשובך ולהחזיר' אח"כ בעינ' למקומ' אפ"ה חייב באונסין כיון שטלטל' לצורכו משום הכי דקדק הרמב"ם והמחבר ולא כתבו דשלח יד בהחביות אף דהטור כתב בזה שלח יד בהחביות כתבתי בפריש' דל"ד קאמר אלא משום דשייך בו קצת לשון שלח יד שסתם חביות מקפידין בעלי בתים שמא ישתבר מחמתו מ"ה דימהו לשולח יד ועפ"ר ודלא כע"ש דכ' ב"פ בהאי דינא דמיירי כשהיה דעתו לחסרה ודו"ק:

לצורך מקומ': פי' כגון שמונחת במקו' התורפה ומטלטלה למקו' המוצנע כדי שלא תשבר:

מחמת שינוי המקו': פי' שלא החזיר למקומ' הראשון ובאו הגנבי' וגנבוהו חייב אפי' אותו מקום השני משומר יותר מן הראשון דאמרינן אלו הגנבים לא היו מצויים שם ולא גנבוהו אלו נשאר שם או חזר והניחה למקומ' הראשון וזהו דוקא שייך כשיחדו להן הבעלי' מקום מתחלה דאל"כ כ"מ שחוזר ומניח שם הוא מקומה:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ז) לצורך מקומה נ"ל שט"ס הוא וצ"ל לצורכה וכן פירש"י:

באר היטב

עריכה

(יא) וטלטלה: מלשון זה משמע דאיירי אפי' לא נטלה ממקומה כדי לגזלה או לשלוח בה יד לחסרה אלא שטלטלה לעלות בה במקום סולם כדי ליטול גוזלות מהשובך ולהחזירה אח"כ בעינה למקומה אפ"ה חייב באונסין כיון שטלטלה לצורכו כן דייק בש"ס. סמ"ע.

(יב) מקומה: פיר' הסמ"ע כגון שמונחת במקום התורפה ומטלטלה למקום המוצנע כדי שלא תשבר והש"ך כת' דנ"ל שט"ס הוא וצ"ל לצורכה וכן פרש"י עכ"ל.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}