שולחן ערוך חושן משפט רפ ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שמת והניח בנים ובנות וטומטום או אנדרוגינוס בזמן שהנכסים מרובים הבנים יורשים ודוחים הטומטום אצל הבנות וניזון כמותן ובזמן שהנכסים מועטים הבנות דוחות את הטומטום אצל הבנים ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות:

הגה: וי"א דבת וטומטום אם הנכסים מרובים הטומטום נוטל שלשה חלקים והבת רביעית ואם הנכסים מועטים אין לטומטום כלום ואם יש בת ואנדרוגינוס והנכסים מרובים חולקין בשוה ובנכסים מועטים אין לאנדרוגינוס כלום היו נכסים מועטים והניח בן וטומטום הטומטום נוטל שלשה חלקים והבן רביעית היו נכסים מרובין הבן יורש הכל והטומטום ניזון כבת אבל אנדרוגינוס אין לו כלום במקום בן בין בנכסים מרובים או מועטים (טור):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אם הנכסים מרובים כו':    דין נכסים מרובים ומועטים נתבאר בא"ע סי' קי"ב דנכסים מרובים היינו שיש בעזבון דאביהן בשעה שמת כדי שנזון הבנות עם הבנים עד שיבגרו הבנות ואז הדין שיורשין הבנים הכל ולוקחין הממון בידיהן והם מפרנסים להבנות עד שיבגרו וכל שבשעת מיתת אביהן לא הי' בעזבון כ"כ מקרי נכסים מועטים והדין בו שהבנו' נוטלי' הנכסים כדי צורך פרנסתן ונתפרסו ממנו ואם יחסר להבנים ישאלו על הפתחים:

הטומטום נוטל ג' חלקים ל':    הטור פלגא שקיל ממ"נ ואידך פלגא שמא זכר הוא ויש לו ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין אותו החצי:

והבת רביעית:    והיינו כשיש באותו רביעית כדי פרנסת' עד שתתבגר דאל"כ אף אם הטומטום הוא בן הא צריך ליתן לה פרנסתה עד שתבגר מיהו עכ"פ א"צ ליתן לידה יותר מרביעית ושיכלה אותו רביעית יפרנסה על שלחנו עד שתתבגר כנ"ל. ומ"ה כתב שהבן נוטל ג' חלקים:

אין לטומטום כלום:    דכיון דהבנות ודאי הן בני פרנסה והוא ספק שמא זכר הוא המע"ה:

חולקין בשוה:    כיון דאין להבנו' בה עזבון אלא פרנס' והנכסי' מרובים אין להבנות ליטול יותר מהאנדרוגינוס שהוא ספק בן וגם הוא לא יטול מהבת יותר. כיון שהוא ספק:

אין להאנדרוגינוס כלום:    דהוא ספק ובת ודאי וכדין טומטום הנ"ל:

הטומטום נוטל שלשה חלקים:    פלגא ממ"נ ואידך פלגא שמא נקיבה היא ויש לה ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין:

אין לו כלום במקום בן כו':    דס"ל להטור דבריה בפ"ע הוא ואינו בכלל התקנה שתקנו מזונות להבנות בנכסים מרובים ולא שישאל הבן על הפתחים בנכסים מועטים:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ב) והבת רביעית. עיין בסמ"ע ס"ק י"ג עד ומ"ה כתב שהבן נוטל ג' חלקים ר"ל דמ"ה כ' ג' חלקים ולא אמרי' שהיא תיטול תחלה מזונות עד שתבגר ואח"כ יטול ג' חלקים אלא כיון שמ"מ מצד ירושה יש לו ג' חלקים וס"ס יהיה לה מזונות א"כ נוטל הוא ג' חלקים לעולם וזה נכון ודוק:
 

באר היטב

(ד) וניזון:    וא"צ להניח ביד ב"ד או ביד שליש כדי פרנסתו ודין נכסים מרובים ומועטים נתבאר באבן העזר סי' קי"ב. שם.

(ה) רביעית:    היינו כשיש באותו רביעית כדי פרנסתה עד שתבגר מיהו עכ"פ א"צ ליתן בידה יותר רביעית וכשיכל' יפרנס' על שלחנו עד שתבגר ומש"ה כתב שהבן נוטל ג' חלקים ודו"ק. שם.

(ו) כלום:    כיון דהבנות ודאי הן בני פרנסה והוא ספק שמא זכר הוא המע"ה וה"ט ג"כ באנדרוגינוס לקמן. שם.

(ז) בשוה:    כיון דאין להבנות בהעזבון אלא פרנסה והנכסים מרובים אין להבנות ליטול יותר מהאנדרוגינוס שהוא ספק בן וגם הוא לא יטול יותר מהבת כיון שהוא ספק. שם.

(ח) שלשה:    פלגא ממ"נ ואידך פלגא שמא נקבה היא ויש לה ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש