שולחן ערוך חושן משפט רפד ד

מי שטבע במים שאין להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואמרו אבד זכרו אע"פ שאין משיאין את אשתו לכתחלה הרי היורשים נוחלים על פיהם וכן אם באו עדים שנפל לגוב אריות ונמרים או שראוהו צלוב והעוף אוכל בו או שנדקר במלחמה ומת או נהרג ולא הכירו פניו אבל היו לו סימנים מובהקים בגופו והכירו אותן בכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו אח"כ יורדים לנחלה בעדות זו אע"פ שאין משיאין את אשתו שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת אבל לענין ממון אם העידו העדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותם הדברים ואבד זכרו ואח"כ נשמע שמת הרי אלו נוחלים על פיהם:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

סימנים מובהקים: האי מובהקים לאו מובהקים גמורי' קאמר דא"כ היו משיאין ג"כ אשתו ע"פ וכמ"ש בא"ע סי' י"ז אלא מובהקים לאפוקי חיוור וסומק או כליו היו כך וכך קאמר ועמ"ש בפרישה בסי' זה ובסי' רס"ז:

ואח"כ נשמע שמת: כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם והטור והכ"מ פ"ו דנחלות הקשה דמזה משמע דתרתי בעינן שיעידו עדים בדברים כאלו שחזקתן למיתה כו' וגם ישמעו אח"כ שמת ולפני זה בהעידו עדים שטבע לפניהם במים לא כתב שצריכין שישמעו אח"כ שמת והניח בצ"ע ע"ש ועפ"ר שכתבתי שיש לדחוק ולומר שס"ל להרמב"ם שכל שאבד זכרו מסתמא יצא הקול שמת ומ"ה לא הוצרך לכתבו ברישא וכאן כתבו לרבות' ללמדינו שאפי' לא שמעו בו שמת אלא אחר שהעידו על דברים כאלו וה"א שהקול שמת נתפשט מכח עדותן על דברים שהן למיתה אפ"ה יורדין לנחלה וכ"ש אם נשמע הקול שמת קודם שהעידו על דברים כאלו שסתמן למיתה וק"ל:

באר היטב

עריכה

(ד) מובהקים: לאו מובהקים גמורים קאמר דאם כן היו משיאין את אשתו ג"כ וכמ"ש באבן העזר סי' י"ז אלא לאפוקי חיור וסומק או כליו היו כך וכך ועיין לעיל סי' רס"ז ס"ד. סמ"ע.

(ה) נשמע: הכסף משנה בפ"ו מנחלות הקשה דבזה משמע דתרתי בעינן שיעידו עדים כו' וגם ישמעו אח"כ שמת ובהעידו עדים שטבע לפניהם במים לא כת' הרמב"ם שצריכין שישמעו כו' והניחו בצ"ע ע"ש ויש לדחוק ולומר דס"ל כל שאבד זכרו מסתמא יצא הקול שמת ומש"ה לא הוצרך לכתבו ברישא וכאן כתבו לרבותא דאפי' לא שמעו בו שמת עד אחר שהעידו בדברים כאלו וה"א שהקול נתפשט מכח עדותן אפ"ה יורדין לנחלה וכ"ש אם נשמע הקול קודם שהעידו על דבריהם כו'. שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}