שולחן ערוך חושן משפט רס ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רס · ח · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

גוזל שמדדה (פי' שמתנודד) ואינו יכול לפרוח הנמצא קרוב לשובך בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו שאין הגוזל מדדה יותר על חמשים אמה (ובשביל של כרמים אפילו חוץ לנ' אמה הוי של בעל השובך) (טור) נמצא בין שובכות הרי הוא של קרוב מחצה למחצ' יחלוקו בד"א כשהיו יוני שתי השובכות שוין במנין אבל אם היו יוני האחד רבים הלך אחר הרוב אע"פ שהוא רחוק (וכל זה בגוזלות שאינן מפריחים אבל אם הם מפריחים בכל ענין של מוצאו) (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

בתוך נ' אמה:    בגמרא אמרו דבשיעור נ' אמה ממלאים כריסם וחוזרת לקינה ואינה מדדת יותר כיון דאינה יכולה לפרוח:

הרי הוא של מוצאו כו':    דכיון דליכא למיתלי משובך נדדה ובאה שם אמרינן עוברי דרכים עברו שם ונופלי' מהם ורובא דעלמא העוברי' ושבים עכו"ם נינהו:

ובשביל של כרמי' כו':    פרש"י שע"י הכרמי' דרכה לנדדה אפילו חוץ לנ':

הרי הוא של קרוב:    פי' כשהוא בתוך נ' לשניה' אלא שלאחד הוא יותר קרוב מאשר הוא לשני וה"ה בשביל של כרמי' אפילו ביותר מחמשי':

הלך אחר הרוב:    דקי"ל כל היכא דיש לספק ולתלות בקרוב או ברוב אף שהוא רחוק יותר תלינן ברוב כמ"ש הטור והמחבר בסימן רנ"ט:

בכל ענין הן של מוצאו:    תלינן ברובא דעלמא שהן עכו"ם ולא בקרוב אף שהוא של ישראל:

ש"ך - שפתי כהן

(כב) הרי הוא של מוצאו וכו'. ע' בסמ"ע סעיף קטן ל"ב שכתב דכיון דליכא למתלי משובך נדדה ובאת שם אמרי' עוברי דרכים עברו שם ונופלי' מהם ורובא דעלמא העוברים ושבים עכו"ם נינהו עכ"ל ובתוי"ט פ' לא יחפור תמה על זה דהא במשנ' פרק אלו מציאות (ולקמן סעיף י') מוכח דאין בגוזלות סי' וא"כ אפילו רובם עוברי דרכים ישראל שרי עכ"ל ולפע"ד אין זה קושיא דמ"מ מאן לימא דמצאן לאחר יאוש דלמא אכתי לא ידע דנפל מיניה וה"ל יאוש שלא מדעת דלא הוי יאוש וכדלקמן סי' רס"ב. וכן בתו' פ' לא יחפור דף צ"ג ע"ב משמע לכאורה כהסמ"ע מיהו הרמב"ן בחדושיו פ' לא יחפור בשם ר"ח והנ"י כתבו כהתוס' י"ט וכ"כ הע"ש וא"כ צ"ל דגוזלות מידע ידע בנפילתן והוי כמו הנך דלקמן סימן רס"ב ס"ו ז' ח' ט' ודו"ק:


(כג) בד"א כשהיו יוני כו' עיין בב"ח דרוצ' ליישב בזה קושית התוס' בד"ה מוצאו כו' ב' שובכים ולא ירדתי לס"ד כי קושית התוס' היא אף באם היה קי"ל דלא כר"ח דאין הולכים אחר הרוב היכא דאיכא קורבה מ"מ היכא דבקורב' שוים ובא' הוי רובא לכל הדעו' אזלינן בתר רובא דהוי דאוריית' דכתיב אחרי רבים וגו' וא"כ לא נוכל לאוקמי מתני' בדפישי וק"ל ע"ש ואפשר לומר דכוונתו הוא דלס"ד דהמקשן יהיה פי' של מחצה על מחצה שולל ב' דיוקים אחד במנין וא' בקורבה וזה אינו סובלות לשון של מחצה כי לא קאי אלא אהרחק מקום וק"ל:



באר היטב

(כ) חמשים:    בש"ס אמרו דבשיעור נ' אמה ממלאים כריסם וחוזרת לקינה ואינה מדדת יותר כיון דא"י לפרוח. סמ"ע.


(כא) מוצאו:    דכיון דליכא למתלי דמשובך נדדה ובאה שם אמרינן דעוברי דרכים עברו שם ונפלה מהן ורובא דעלמא העוברים ושבים עובדי כוכבים נינהו עכ"ל הסמ"ע ובתי"ט פ' לא יחפור תמה ע"ז דהא במשנה פ' אלו מציאות מוכח דאין בגוזלות סי' וא"כ אפי' אם רוב עוברי דרכים ישראל שרי ע"כ ונלע"ד אין זה קושיא דמ"מ מאן לימא דמצאן לאחר יאוש דלמא אכתי לא ידע דנפל מיניה וה"נ יאוש שלא מדעת דלא הוי יאוש וכן בתוס' פ' לא יחפור דף כ"ג ע"ב משמע לכאורה כהסמ"ע מיהו הרמב"ן בחדושיו שם בשם ר"ת והנ"י כתבו כהתי"ט וכ"כ הע"ש וא"כ צ"ל דמידע ידע בנפילתן דגוזלות והוי כמו הנך דסי' רס"ב ס"ו. ש"ך.


(כב) כרמים:    פרש"י שע"י הכרמים דרכה לנדדה אפי' חוץ לנ' אמה. סמ"ע.


(כג) קרוב:    פירוש כשהוא בתוך נ' לשניהן אלא שלאחד הוא יותר קרוב מאשר הוא לשני וה"ה בשביל של כרמים אפי' ביותר מחמשים. שם.


(כד) הרוב:    דקי"ל כל היכא דיש לספק ולתלות בקרוב או ברוב אף שהוא רחוק יותר תלינן ברוב כמ"ש הט"ו בסי' רנ"ט. שם.


(כה) ענין:    דתלינן ברובא דעלמא שהן עובדי כוכבים ולא בקרוב אף שהן ישראל. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש