שולחן ערוך חושן משפט רלה יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רלה · יג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

מי שמכר בין בנכסיו בין בנכסי אביו ומת ובאו קרוביו וערערו לומר שקטן היה בשעת המכר ובקשו לבדקו אין שומעין להם:

הגה: דחזקה אין עדים חותמין על השטר אא"כ יודעים שהמוכר נעשה גדול (טור) ועוד דסימנים עשויין להשתנות ועוד דאין מנוולין את המת (שם ברמב"ם):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

באר היטב

קצות החושן

(ה) ובאו קרוביו וערערו. בפ' מי שמת דף קנ"ד בסוגיא שם ר' יוחנן אמר ראי' בעדים ריש לקיש אמר ראי' בקיום השטר כו' איתבי' ר' יוחנן לריש לקיש מעשה בא' שמכר בנכסי אביו ומת כו' אלא לדידך דאמרת ראיה בקיום השטר למה להו לבודקו לקיימי שטרייהו ולוקמי בנכסי וכת' הרמב"ן בחידושיו ז"ל הוי מצי לתרוצי דלא אשכחי' לקיימו ומש"ה בדקו לי' אם נמצא גדול הרי נמצא טענתן של בני משפח' מוכחשת אלא משמע לי' דבני משפחה לא הודו כלום דלמ' להם להודות אלא שנתקיים השטר ומש"ה מקשי כיון שיש עדים לקיימו לוקמי בנכסי עכ"ל וכבר הרגישו בתוס' בזה וכתבו משום דמסתמא הי' מוצא עדים לקיימו ע"ש וקשה לי דהא לריש לקיש דמפרש מתני' דזה אומר שכ"מ כו' הממע"ה דראי' בקיום השטר ומפרש לה באין עדים מצוין לקיימו א"כ ה"נ נימא דמיירי הכי באין עדי' מצוין לקיימו. ונראה בישוב קושיות תוס' והרמב"ן לפי מ"ש הרא"ש בתשו' כלל ל"ג דהיכא דראינו אותו עכשיו גדול בשערות מחזיקין אותו למפרע בגדול משהגיע לכלל שנותיו ע"ש ראי' מסוגיא זו שאמר ר' עקיבא סימנין עשוין להשתנות לאחר מית' דמשמע שאם הי' חי הי' מועיל בדיק' וניחש דהשתא הוא דהביא שערות אלא ודאי אמרינן מדהשתא גדול למפרע נמי גדול ע"ש ומשום דמסייע לי' חזק' דרבא. ולפ"ז ניחא דלא מצי לשנויי דלא מצא עדים לקיימו אלא דבני משפחה הודו בקיום השטר שאינו מזויף וא"כ ע"כ מיירי דבני משפח' טוענין ברי שקטן היה בשעת מכיר' דאל"כ לא שייך מגו או דאין טוענין ברי אלא משום דאנן טענינן עבורם טענתי' דמוריש שהי' נאמן לו' קטן במגו דמזויף וכמ"ש תוס' ריש גיטין דטוענין ליורש פרוע במגו דמזויף וכיון דגם אחר הבדיק' אין אנו יודעין אם קטן הי' בשעת מכיר' או גדול אלא משום חזק' דהשתא א"כ ודאי כל היכא דאיכא מגו מהני לי' אפי' במקום חזק' דהשתא דהא לריש לקיש מהני לי' חזק' דהשתא כר' נתן ואפ"ה צריך ראיה בקיום השטר דאל"כ נאמן במגו דמזויף נגד חזקה דהשתא ואפילו נגד חזק' דאין עדים חותמין בשטר אא"כ נעשה בגדול דמסיק בש"ס שם דף קנ"ו דהיא חזק' אלימת' טובא ואפי' הכי במגו נאמן לו' קטנים היו פסולי עדות היו וא"כ נגד מגו לא הוי מהני הבדיקה דבדיקה אינו ודאי מוכחש אלא דהוא חזקה דהשתא ומחמת צירוף חזק' דרבא משהגיע לכלל שנים חזק' הביא שערות ומגו עדיפא אע"כ דמיירי שהיה לו עדים א"כ לקיימו שטרייהו ולוקמי בנכסי' אלא דהרמב"ן בחידושיו שם כתב ז"ל שמכר בנכסי אביו ומת פי' מת מיד שאם חי הי' אין בדיקתו ללקוחות ראי' שמא אח"כ הביא סימנין והיינו דקאמרי קטן הי' בשעת מיתה עכ"ל ונראה דלא ס"ל האי דתשובת הרא"ש להחזיק בגדול למפרע בבדיק' דהשתא ועיין ב"י באה"ע סי' מ"ג שכת' דהרמב"ן והרשב"א חולקין על הך דהרא"ש וא"כ לפי דברי הרמב"ן דמיירי שמת מיד ה"ל מוכחשין ודאי ותו לא מהימני במגו לו' קטן הי' בשעת מכירה דהוי מגו במקום עדים א"כ שפיר קשיא לי' לרמב"ן דנימא לא אשכחי' לקיימו והתוס' אע"ג דסברי נמי הך דרא"ש להחזיקו בגדול למפרע בבדיק' דהשתא וכמ"ש תוס' ב"ב דף קנ"ו גבי בודקין לקידושין ע"ש אפ"ה שפיר מקשי דנימא דאין עדים לקיימו והבדיק' דמהני נגד המגו משום דמיירי שמת מיד וכמ"ש הרמב"ן אבל על דרך הרא"ש דלא מפרש לה במת מיד אנא משום דאזלינן בתר השתא א"כ יתיישב קושיית התוס' והרמב"ן וכמ"ש ודו"ק:





▲ חזור לראש