לדלג לתוכן

הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רלה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן רלה

[עריכה]

[שו"ע] מקחו מקח. נ"ב ואם מכר על תנאי אם אמרי' דתנאי בטל כיון דא"י לקיים המעשה ע"י שליח ע' ס' בני אהובה פ"ו ח"א מה' אישות:

[שו"ע] והכל במטלטלי'. נ"ב נלע"ד דגם בעבדי מקחן מקח דבמידי דרבנן עבדא כמטלטלי' דמי ע' מוהר"א ששון סי' רי"ח ונ"ל ראי' מרש"י גיטין דף מ' ע"ב ודוק:

[שו"ע] אבל בקרקע אינו מוכר. נ"ב קטן שמכר או נתן קרקע ומטלטלי' כא' יש לעיין מה דינו אי נימא כיון דל"ק קרקע גם המטלטלי' לא קנה וע' מרדכי פ' מי שמת תשו' רגמ"ה ובהר"ם אלשיך סי' קא ובכרם שלמה חח"מ סי' ס"ה וס"ו. מ"ל:

[סמ"ע אות ח] ושם מבואר. נ"ב תמהני הא שם מבואר ההיפוך דכיון דלא משעבדי רק מתקנת הגאונים די שיהי' הבנות כבנים ויזונו אלה לאלה:

[סמ"ע אות יז] דיש בו שע"ק. נ"ב ע' בהר"ן כתובות פ"ד דכ' בשם הרשב"א דשעבוד קרקע כקרקע בזה דאם יש לקטן שט"ח על יתומים קודם דתקנו רבנן לגבות ממטלטלי' דיתמי א"י למכו' או ליתן השטר לאחר כיון דא"י לגבות רק ממקרקעי דינו כקרקע אבל בהגהת אשר"י פ"ז דכתובות ובמרדכי שם דלענין זה דין מטלטלי' יש לו. ובתוס' כתובות דף פו ד"ה תיזל וכו' מבואר דס"ל כהגהת אשר"י:

[ש"ך אות ב] בס' באר שבע. נ"ב סי' לט שאלה ו' וכ"כ בתשו' הרשד"ם סי' רלז:

[שו"ע] במטלטלי' קיים. נ"ב ודעת הרא"ש והטור בשם ר"ח אף ביש לו אפוטרופס מתנתו מתנה וע' תשו' הר"ם אלשיך סי' קא דבמתנות שלנו כיון דא"ק אלא לאח' מיתה ובאותו שעה שחל המתנה אין לו אפוטרופס לכ"ע קנה המקבל. ובמ"ל כ' ע"ז גם הרב מוהר"י הלוי כ"כ וע' מוהריט"ץ סי' ח' שחולק ע"ז וע' בת"ח סי' צט דאזיל בשיטת מוהריט"ץ וע' תשו' תשב"ץ ח"ד טור ב' סי' ג':

[הגה] וה"ה אם סמוכי'. נ"ב במ"ל כתב דהריטב"א פ' מציאת אשה הניח דין זה בצ"ע:

[שו"ע] שירש מאבותיו. נ"ב ואם חלקו אחים ירושה והגיע הבית לא' מהם אם השני פחות מבן כ' יכול לחזור ולתבוע חלקו שבבית. מבי"ט ח"ב סי' רטו:

[שו"ע] מתנתו. נ"ב עיין הגהת אשר"י פ"ו דכתובות סי' י"ב וסי' כ"ג וצ"ע ועיין תשו' תורת חסד סי' רי"ג:

[הגה] דחזקה. נ"ב עיין תשובת מהרי"ט ח"א סי' ט' [ועיין בשו"ת הר"ן סי' ל"ג]:

[שו"ע] חוזר ומוציא. נ"ב ואם גם הלוקח יכול לחזור. עיין תשו' מבי"ט ח"א סי' קנ"ד ואם המוכר נשבע להחזיק ממכרו כיון דהמוכר א"י לחזור מכח שבועתו ממילא אין הלוקח יכול לחזור:

[שו"ע] שוב א"י למחות. נ"ב עיין תשובת הריב"ש סי' ע"א דהסכים לרבותי' דהרמב"ם דיכול למחות והמהרח"ש בתשו' ח"א סי' ס"ג כתב דקרקע בחזקת בעלי' קיימת ויכול לומר קי"ל כרבותיו גם אם החזיר ג"ש אחר כ' שנים וטען ואמר חזרתי ולקחתי ממך אחר שנעשית בן כ'. תלי במחלוקת הפוסקי' במשכנת' דלעיל סי' ק"ג ס"ג ויכול ג"כ לומר קיי"ל עיי"ש ואם הוא ספק אם הי' בן כ' כשמכר י"ל בעדים בזמנינו אין הדין דא"י למכור פחות מבן כ' ול"א גבייהו חזקה דאין העדים חותמי' ועיין תשובת רש"ך ח"א סי' קמ"ט ועיין כעין זה בב"י סי' שע"ה בשם הר"ר יהודה בן הרא"ש:

[ש"ך אות ו] סי' מ"ב. נ"ב ובחלק א' סי' קס"ט ובתשובת רשד"ם סי' רמ"ה וסי' שמ"א:

[הגה] זבין קרקע. נ"ב ודוקא דירש מאבותיו וכן בניתן לו מתנה ע"י אחר שזכה עבורו כדלקמן סי' רמ"ג ס' ט"ז אבל בקנה ומכר אמרי' כשהוא שוטה זבין. ודעת הר"ן דאם קנה בשטר הוי ידעי' דזבין כשהוא חלי' דאין העדים חותמים וכו'. ושוב אמרי' דהוא מר"ק ומכירתו בטילה מכח ספיקא דתרי ותרי. ודעת הריטב"א דלא הוי חזקה דאין העדים חותמי' רק דדייקי על המוכר אבל הלוקח דזוכי' לו. לא דייקי וע' ת' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ז:

[הגה] המוכר. נ"ב בב"י סי' כ"ט הביא תשובת רשב"א דדוקא בכה"ג דהוי תרי ותרי בעיקר המכירה. אבל אם ב' אומרי' שמכר על תנאי שאם יעשה כך וכך יתבטל המכר וב' אומרים שלא הי' תנאי כיון דלדברי כולם כדין ירד לקרקע אלא דמכחישי' אם יסתלק מן התנאי העמיד הקרקע בחזקת הלוקח. ועיין במ"ל פ' ט"ו מהל' טוען ובתקפו כהן סי' נ"ח:

[הגה] בחזקת. ובפלוגת' דרבוואת' אם המקח קיים אי נקרא מוחזק עיין כנה"ג סי' ק"מ בטור אות י"ד ובתשו' כרם שלמה חאה"ע סי' ל"ז ובחח"מ סי' נ' ובתשו' מגן שאול סי' י"א:

[שו"ע] אין מעשיו. נ"ב ומ"מ אם הזיק לחבירו חייב יש"ש פ"ג דבב"ק סי' ג':

[שו"ע] אין המוכר. נ"ב נלענ"ד דיש ללמוד כן מדברי הרא"ש פ"ט דבב"מ סס"י כ"ג וקשה לי מסוגי' דחולין דף פ"ג ע"א גבי הא דאמרי' בזיכה לו ע"י אחר בשאר ימות השנה דחוב הוא לו וכו' הרי דאין הלוקח יכול לכוף המוכר לקיים המקח. אחר זמן רב בא לידי ס' מחנה אפרים מצאתי בהל' זכיי' סי' ו' עמד בזה וכתב לתירץ ולחלק דמידי דאכילה מקרי חוב ללוקח דאין דרך להרבות בהוצאה:

[שו"ע] לחזור בו. נ"ב עיין לעיל סס"י קפ"ד בהגה וסי' קצ"ה ס"ג וצ"ע ועיין מ"ש בגליון לעיל סי' קצ"ב ס"ב: