שולחן ערוך חושן משפט רלה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רלה · טו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

קטן שלוה מאחרים יש מי שאומר שחייב לשלם כשיגדיל ויש מי שפוטר ויש מי שמחלק שאם ידוע שלוה לצורך מזונותיו נפרעין ממנו אבל אם אינו ידוע שלוה לצורך מזונותיו אין נפרעין ממנו:

הגה: וי"א דאע"ג דלא יוכל למכור קרקעותיו מ"מ יוכל לשעבדן ואף במכירה שלא עשה כלום צריך להחזיר המעות שלקח ואם אין לו הלוקח גובה ממנו מבני חורין (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

קטן שלוה מאחרים כו':    מדסתמו הטור והמחבר בזה ולא כתבו קטן המגיע לעונות פעוטו' כמ"ש לעיל סימן צ"ו ס"ג גם מדכתבו דעת החולקין כאן ולא כתבן לעיל שם נראה דס"ל דיש חילוק בין לוה בפי' לצורך משא ומתן דבו כ"ע ס"ל דבעינן שיגיע לעונות הפעוטות דבפחות מזה אפי' במעות שלו אין מעשיו קיימין במשא ומתן וכשהגיע לעונות הפעוטות כ"ע מודים דהלוה להן לצורך משא ומתן דצריך לחזור ולשלם כיון דדינו במשא ומתן במטלטלים כדין גדול וכאן איירי בקטן שעדיין לא הגיע לעונות הפעוטות ותבעו ואומר שלוה לצורך מזונותיו ובזה חולקים הסברא הראשונה ס"ל כיון דא"ל דהאמת אתו דהלוה לצורך מזונותיו מ"ה חייב לשלם לו ואף שלא הגיע לעונות הפעוטות דס"ל דלענין מזונות אין חילוק בין הגיע לעונות הפעוטות וסברא שנייה ס"ל דפטורין לשלם כיון דעדיין לא הגיע לעונות הפעוטות והן כשוטים גמורים ואף אם אמת הוא שלוה לצורך מזונותיו. והדעת השלישית הוא שמחלק וס"ל דצריך להיות ידוע שלוה לצורך מזונותיו ואין משגיחין בדברי הקטן שאמר תחלה שלוה לצורך מזונותיו ומ"ה דקדק וכתב שאם ידוע כו' אבל אם אינו ידוע כו' ועפ"ר שם כתבתי ליישב דברי הטור בענין אחר והוא דכאן שהוא מקור דין קטן כתב דעת כל החולקי' וכ' בסוף דעת הרא"ש שס"ל כוותיה ובסימן צ"ו דאין שם מקומו חלא אגב גררא מ"ה מקצר שם ולא כתב שם אלא דעה האחרונה של כאן והיא דעת הרא"ש אביו דס"ל כוותיה כנ"ל ליישב דברי הטור אבל דברי המחבר שסתם לעיל הלכתא כדע' האחרונה שכתב כאן וכתב כאן דעת החולקין ולא הכריע הלכה כמאן וגם קושיא הראשונה דסתם וכתב כאן סתם קטן לא נתיישב בזה מ"ה נראה כמ"ש ראשונה ולפ"ז מ"ש בטור בדע' השלישית ז"ל כמו בפעוטות דמקחן מקח כו' צ"ל דה"ק כמ"ש בענין משא ומתן בהגיע לעונות הפעוטות כן אמרו בלוה לצורך מזונותיו אפי' קטן מבן שש ועפ"ר:

גובה ממנו מבני חורין:    וסיים שם כמעשה דההוא פרדסא עכ"ל וטעמו כיון דדעתו סומכת ע"ז דהחזיק בקרקע ולא הוה כחוב לגבות ממשעבדי:

ש"ך - שפתי כהן

(ז) יש מי שאומר שחייב לשלם ע"ל סימן שמ"ט ס"ג ועיין בסמ"ע ס"ק מ"ג ובב"ח ועיין בסמ"ע שם שדבריו דחוקים גם רחוק מהשכל שיהיה הלואות קטן בפחות מג' [מו'] שנים:



באר היטב

(כ) לשלם:    עמ"ש הסמ"ע לחלק בדין זה והש"ך כת' שדבריו דחוקים ע"ש.



קצות החושן

▲ חזור לראש