שולחן ערוך חושן משפט רכ יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכ · יח

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

י"א דה"ה איפכא מכר יונים מכר שובך מכר דבורים מכר כוורת בד"א שפירש שמכר כל פירות השובך והכוורת בלי שיור אבל אם מכר סתם פירות הכוורת לא מבעיא שלא מכר הכוורת אלא אף הדבורים לא מכר כולם אלא יקח הלוקח ג' נחילים (פי' ג' חבורות הנולדות ראשונה שכן דרך הכוורת שבתחלת ימות הקיץ יוצא מן הכוורת נחיל של דבורים ילדות ומביא כוורת חדש ומכניסן לתוכו וכן לסוף ט' או י' ימים וכו' רשב"ם) הראשונים ומכאן ואילך נוטל נחיל ומניח נחיל כדי שתתיישב הכוורת ואם מכר סתם פירות השובך אינו יכול ליטול כל הגוזלות שילדו בו מעתה מפני שהאמהות בורחות נמצא שהחריב כל השובך אלא מניח מהם כדי ליישב השובך וכמה מניח אם היו אמהות ובנות בעת מכירת הפירות מניח בריכה (פי' דרך היונים לעשות שני ולדות בכל חדש זכר ונקבה וכל שני ולדות נקראו בריכה) ראשונה שיולידו האמהות כדי שיצטוותו האמהות עם הבריכה הראשונה ועם הבנות שעמהם ומניח ממה שיולידו הבנות ב' בריכות כדי שיצטוותו הבנות עם שתי בריכות שיולידו וכל הנולד מאחר ב' בריכות של בנות והבריכה הראשונה של אמהות הרי אלו שלו:

הגה: בכל דברים אלו אין חלוק בין מכר למתנה אע"ג דלענין דברים המחוברים יש חלוק כמו שנתבאר לעיל סרט"ו סעיף ו' לענין מטלטלין אין חילוק (טור בשם רשב"ם):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ל"מ שלא מכר את הכוורת כו':    חד באידך תליא דכיון דאמר בלשון פירות אמרי' שדעתו היה לשייר לו פירות ומדשייר לו פירות ודאי לא היה דעתו למכור הכוורת והשובך דהפירו' מגודלין בהן וכיון דשייר לנפשו שובך וכוורת ופירותיהן הרי צריך להניח כ"כ שלא יחרבו השובך והכוורת ומ"ה אמרו דצריך שיניח כמו שמבאר המחבר והולך ואז לא יחרבו:

נוטל נחיל ומניח נחיל:    דרך הדבורים שמולידין הרבה וכל ט' ימים מוציאין לחוץ נחיל אחד וכל הנולד ויוצא חוצה האחרונ' גרוע מאשר נולד והוציא חוצה לפניה והלוקח לוקח לעצמו ג' נחילי' ראשוני' הטובי' ואח"כ נוטל זה א' וזה אחד באופן שישאירו גם להמוכר מהטובי' ולא יחרב הכוורת:

פירות השובך כו':    דרך היונים דמולידי' זוג א' דהיינו זכר ונקב' (ושניה' יחד נקראי' בריכ' בל' המשנ' והרמב"ם) בכל חדש משך השנה זולת החדש אדר דאין מולידין בו והגוזלות שהולידו גם הן אחר ג' חדשים ללידתן מולידין כל חדש וחדש בריכה אחת ומין יונים הוא ל' נקבה לכך נקראת זוג שבו זכר ונקבה בשם "אמהות "ובנות ור"ל אמהות הזכר והנקב' שנולדו מהן הבנות והבנות ג"כ ר"ל זכר ונקב':

אם היו בו אמהות ובנות בעת מכירת כו':    כצ"ל אם היו בו וכן הוא לשון הרמב"ם פכ"ג דמכיר' דין י"ב אות באות כלשון המחבר ודין זה הוא ממשנ' וגמ' דפ' המוכר את הספינה ומחולקים בנוסחאות ופירוש רשב"ם ותוספות והרי"ף וכמ"ש בדרישה ופרישה וגם כתבתי שם שנרא' דהרמב"ם נמשך אחר נוסחאות הרי"ף ופירושו ע"ש וכאן אקצר ואעתיק מה שהוא לצורך לפירוש לדברי הרמב"ם והמחבר לברר דהעיר שושן לא כוון יפה במה ששינה לשון הרמב"ם והמחבר והוא דשם במשנ' איתא ז"ל הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכ' "ראשונ' עכ"ל ובגמ' קאמר עלה ז"ל והתניא בריכה ראשונ' ושניה אמר רב כהנא לא קשיא הא בה הא באמה (כן הוא נוסחאות הרי"ף הא "בה והא באמה ולא כדגרס רשב"ם הא "לה הא לאמה ור"ל המשנה והברייתא איירי כשבשעת המכיר' היו בשובך אמהות ובנות והמוכר מוכר ללוקח פירותיהן ולא הן עצמן וצריכין להניח לכל אחד ב' בריכות לצוות כדי שלא יחריב השובך והמשנה איירי ממה שמניח הלוקח להאמהות וקאמר שמניח לה הלוקח עוד בריכה אחת ויצטוות' האם עם אות' בריכה ועם הבנות שנולדו ממנו כבר בשעת המכיר' ומה שיולדו מהאמהות משם והנאה יקח הלוקח דתו לא יברח האם כיון דיש לה ב' זוגות והברייתא איירי במה שצריך הלוקח להניח להבנות שהיו בשעת המכירה וקאמר דצריך להניח להן ממה שילדו מאותן בנות ג"כ ב' בריכות כמו שהניח להאמהות דאי לאו הכי יש לחוש שיברחו הבנות) ופריך הגמ' על זה ז"ל מ"ש אמה דמצטוות' אהבנות ואזוגה דשבקינן לה הבנות נמי תצטוות' אאמה ואבריכ' שהניחו עוד לאמה ומשני אמה אברת' מצטוות' ברת' אאמה לא מצטוות' (ומשום הכי צריכין להניח להבנות ג"כ ב' בריכות) עכ"ל הגמ' בקצת שינוי ל' לתוספ' הביאור ובזה דברי המחבר שהן דברי הרמב"ם מבוארין וזה שמסיק וכתב ז"ל וכל הנולד מאחר ב' בריכות של בנות והבריכה הראשונ' של האמהות הרי אלו שלו דתיבת מאח' קאי ג"כ אדבתרי' וכאלו אמר כל הנולד מאחר ב' בריכות של בנות ומאחר הבריכה הראשונ' כו' ור"ל כל הנולד מהבנות אחר שהולידו הבנות הב' בריכות הנ"ל שהניח הלוקח להמוכר להיות צוות' להבנות והנולד מהאמהות אחר שתלד עוד הבריכה הראשונ' הנ"ל יקחם הלוקח וממה שיוולד מהבריכה הראשונ' של האמהות ומהשני בריכות של בנות לא הזכיר הרמב"ם והמחב' דבר אם יקחם כולם הלוקח או לא מפני שנמשך אחר ל' המשנ' וגמ' הנ"ל גם שם לא איירי מינה ויש בזה שם פלוגתא דהרשב"ם לשיטתו כתב שאין צריך הלוקח להניח צוותא להבריכות הנ"ל הנולדים מהאמהות ובנות מטעם דאחר שנולדו להן כ"כ תו מצטוותה גם הבריכות עם האמהות והתוס' כתבו שם לשיטתם דגם להבריכות צריכים להניח ממה שיולדו ראשונה להיות להן לצוותא והמשנה והברייתא קצרו דאטו תנא כי רוכלא לחשב וליזיל ע"ש גם הב"י הביא דעת הר"ן דפירש דברי הרי"ף ע"ד שכתבתי כנ"ל (ולא מצאתי להר"ן בשום מקום שכ"כ ועד"ר) ומסיק הר"ן וכתב שם דיש להסתפק בזה אם צריך להניח להמוכר ג"כ מה שיולדו הבריכות הראשונה או לאו ומינה נלמד דיש להסתפק ג"כ בכוונת הרמב"ם והמחבר בזה גם מהמ"מ מוכח שם דפי' דברי הרמב"ם ע"ד שכתבתי ע"ש פ"ג דמכירה וזה דלא ☜ כע"ש דהתחיל וכ' כל' המחבר ז"ל וכמה מניח אם היו בו אמהות ובנות כו' וסיים וכ' ז"ל וכל הנולד מאותן ב' בריכות של הבנות והבריכ' הראשונ' של האמהות הרי הוא של לוקח עכ"ל הרי לפנינו דקיצר ושינ' מל' הרמב"ם והמחבר דהשמיט תיבת "מאחר דהוא יתר לביאור דבריו של הרמב"ם והמחבר וכנ"ל וכתב בפשיטות דהנולד מהבריכו' שנשארו להמוכר יקח הלוקח הכל וכבר כתבתי דהוא כנגד דברי התוספות ושהר"ן מסופק בו לדעת הרי"ף ושכן יש להסתפק ג"כ בדברי הרמב"ם שנמשך אחר דברי הרי"ף וכנ"ל ואף שהטור ג"כ הביא דברי הרמב"ם והשמיט ג"כ תיבת מאחר וכת' כלשון ע"ש אין לתמוה עליו כ"כ מטעם שכתבתי בפרישה דמוכח מיני' וביה דהיה לו פירוש אחר בדברי הרמב"ם שהרי כתב תחלה הדין כמו שהוא לנוסחאות ופירוש רשב"ם וכ' עלי' דברי הרמב"ם בלי פלוגתא ע"ש ודוק משא"כ הע"ש דלא כ' אלא ל' הרמב"ם:

אע"ג דלענין דברים המחוברים כו':    ז"ל הטור שאין חילוק בין מוכר לנותן אלא בקרקע שהוא חשוב בטלי אגבו בנותן אע"ג דלא בטלי במוכר אבל במטלטלין אין חילוק בין מוכר לנותן:

כמ"ש לעיל:    ע"ש דכתבתי מילתא בטעמא:


ט"ז

באר היטב

(יד) המחוברים:    ז"ל הטור שאין חילוק בין מוכר לנותן אלא בקרקע שהוא חשיב בטלי אגביה בנותן אע"ג דלא בטלי במוכר אבל במטלטלין אין חילוק בין מוכר לנותן. שם.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש