שולחן ערוך חושן משפט רכ ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכ · ח · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בכל אלו הדברים אין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או ביטול מקח כדין כל מוכר ולוקח ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה לא בטל המקח שזה מתנה נתן לו:

הגה: ודווקא במקום שקורין לבקר בקר ולצמד צמד אבל אם רוב בני אדם קורין לצמד בקר אז אמרינן הדמים מודיעים (טור בשם הרמ"ה) ואם כל בני אדם קורין לצמד בקר ולצמד לבד מפרשים צמד לבד אפילו בלא הודעת דמים הכל מכור (שם) וי"א הא דאמרינן מכר בקר לא מכר הצמד היינו בסתם דאימור לשחיטה זבניה אבל אם פי' לרדיא מכר הצמד עם הבקר (שם בשם הרמ"ה הכל בטור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אין הדמים ראיה:    פי' אע"פ שא"ל מכור לי הצמד או הקרון ונתן בעדו מאה זהובים לא אמרינן ודאי דלא נתן בעד הצמד או הקרון לבד מאה זהובים כ"א בצירוף הפרדות והבקר קמ"ל דלא:

שאם טעה בכדי שהדעת טועה כו':    כלו' אלא רואין כמה נותן לו עודף אם העודף אינה כ"כ יותר ואפ"ל שכוונתו היה על העגלה או צמד לבד ובטעות נתן לו העודף אז רואין אם העודף היא רק שתות אזי המקח קיים ומחזיר אונאה ואם העודף יותר משתות אזי דין ביטול מקח יש לו וכמבוא' דיניהן בסימן רכ"ז ואם העודף כ"כ דא"א לתלות דנתן לו בטעות בעד הצמד לבד כ"כ בזה אמרינן דיודע היה דאין הצמד שוה כ"כ ולא מבעיא דאין נותנין ללוקח הבקר וגם אין הלוקח יכול לבטל המקח אלא גם כל המעות שנתן ישארו ביד המוכר ואמרי' דבמתנה נתן לו כל העודף ובטור כתב עוד דאפילו אם עדיין לא נתן הלוקח כל הדמים וגם כבר משך הצמד והבקר אפי' הכי מוציאין מיד הלוקח כל הדמים וגם הבקר ונותנין אותן להמוכר עיין שם:

קורין לצמד בקר אז כו':    כצ"ל ופי' דלצמד בקר כתבתי לפני זה בס"ד עיין שם:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) ודוקא במקים כו' עי' בס' א"א ד' צ"ו ע"ב:


ט"ז

באר היטב

(ז) ראיה:    פירוש אע"פ שא"ל מכור לי הצמד או הקרון ונתן בעדו ק' זהו' לא אמרינן ודאי לא נתן בעד הצמד או הקרון לבד סך זה כי אם בצירוף הפרדות והבקר קמ"ל דלא. סמ"ע.

(ח) טועה:    כלומר רואין כמה נתן לו עודף אם העודף אינו כ"כ יותר ואפשר לו' שכוונתו הי' על העגלה או הצמד לבד ובטעות נתן לו העודף אז רואין אם העודף הוא רק שתות אז המקח קיים ומחזיר האונאה ואם העודף יותר משתות יש לו דין ביטול מקח וכמבואר דיניהן בסי' רכ"ז ואם העודף כ"כ דא"א לתלות דנתן לו כ"כ בטעות בעד הצמד לבד בזה אמרינן דיודע הי' דאין הצמד שוה כ"כ ול"מ דאין נותנין הבקר ללוקח וגם הוא א"י לבטל המקח אלא גם כל המעות שנתן ישארו ביד המוכר דאמרינן דבמתנה נתן לו כל העודף ובטור כתוב עוד דאפילו אם עדיין לא נתן הלוקח כל הדמים וגם כבר משך הצמד והבקר אפ"ה מוציאין מיד הלוקח כל הדמים וגם הבקר ונותנין אותן להמוכר ע"ש. שם.

(ט) ודוק':    עיין בס' א"ר ד' צ"ו ע"ב.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש