שולחן ערוך חושן משפט רכח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכח · ט · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור ולהשקות הבהמה מי סובין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמינה וכן אין מקרדין (פי' קרוד במגרדת או מסרקת ששניו דקים) ולא מקרצפין (פי' קרצוף מגרדת או מסרק ששניו עבים) אותה כדי לזקוף שערותיה ולצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים ואין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כגון לצבוע זקן עבד כו':    פי' זקן של עבר סבא שהוא לבן וצבעו שחור כדי שיהא נרא' כבחור ונקט זקן משום דמעשה כך הי' בגמ' ס"פ הזהב ז"ל ההוא עבדא סבא דצבעיה לרישיה ולדיקניה כו' ואע"ג דשם קאמר ג"כ דצבע לראשו כאן לא נקט ראש משום דאפשר לכסויי לשערו' ראשו משא"כ זקן שהוא בגלוי ויש גורסין עבד זקן פי' לעבד שהוא זקן ואיירי שצבע גם לראשו:

ולצבוע כלים ישנים:    ז"ל ואין השבח שמשביחין בצבע כמו העילוי שמעלה אותם בדמים אבל חדשים מותר לצבוע כדי ליפות' שבלא"ה הן חדשים וטובים עכ"ל:

ואין שורין הבשר כו':    ☜והיינו דוקא במקום שאין המנהג כן אבל אם המנהג של הקצבים לשרותו כדי שיראה לבן מותר דאין מאנ' בו דהרי הכל יודעין דדרך הקצבים לשרותו וז"ש בגמ' הא דחללי בי טבחי עפ"ר:



באר היטב

(ח) כחדשים:    ז"ל הטור ואין השבח שמשביחין בצבע כמו העילוי שמעלה אותן בדמים אבל חדשים מותר לצבוע כדי ליפותן שבלא"ה הן חדשים וטובים עכ"ל. שם.


(ט) ושמן:    והיינו דוק' במקום שאין המנהג כן אבל אם המנהג של הקצבים לשרותו כדי שיראה לבן ושמן מותר דאינו מאנה בו דהרי הכל יודעין דדרך הקצבים לשרותן וז"ש בש"ס הא דחללי בי טבחי. שם.







▲ חזור לראש