שולחן ערוך חושן משפט רכח ח

לא ימכור לו עור של בהמה מתה בחזקת שהיא שחוט' ולא ישלח לו חבית של יין ושמן צף על פיו:

מפרשים

עור של בהמה מתה: בטור כ' מנעל של בהמה מתה ובגמ' יהיב שני טעמים חדא דשל מתה אינה חזק' כ"כ והשני מפני הסכנה דשמא נחש נשכה ומתה והארס נבלע בעורה:

ושמן צף על פיו: כן הוא בגמ' וקאמר דמעשה היה כן וזימן זה שנשתלח לו אורחים דסבר שיש לו שמן כל צרכן לסוף מצא שתחתיו היה יין ונתבייש וחנק את עצמו:

(ז) צף: בש"ס אמרו דמעשה היה כן וזה שנשתלח לו זימן אורחים דסבר שיש לו שמן כל צרכן לסוף מצא שתחתיו יין ונתבייש וחנק את עצמו. שם.