שולחן ערוך חושן משפט רכז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכז · יט · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

הלוקח בדמים אכסרה (פי' בלא מנין ובלא מדה ובלא משקל) כגון שחפן מעות וא"ל מכור לי פרתך באלו קנה ומחזיר אונאה וה"ה ללוקח פירות אכסרה בסלע או בשתים שקנה ומחזיר אונאה:

הגה: וי"א דספיקא הוי ואין מוציאין ממון מיד המאנה (טור בשש הרא"ש)
:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מכור לי פרתך באלו:    ברמב"ם פרק י"ג מסיים בזה ז"ל אע"פ שקנ' בחליפין קנה ומחזיר אונאה פי' אע"פ דדרך חליפין הוא זה כיון שלא דקדק לידע כמה מעו' יש לו בחופנו ובקרא וכי תמכרו ממכר כתיב ולא חליפין אפי' הכי כיון דאמר לשון מכירה יש לו דין ממכר ויש בו אונאה:

פירות אכסרה בסלע כו':    פי' חופן פירות וא"ל מכור לי פירותך בסלע או שתים ולכן דקדק בלשונו וכתב ברישא שלוקח בדמים אכסרה דר"ל שלוקח דבר אחד בדמים שהוא אכסרה שפירש חפונים ובסיפא ב' פירות אכסרה בסלע דפי' שלוקח בעד הסלע הפירות החפונים וה"ל כאלו אמר בין שהמעות חפונים וקונה בעדם פרה שהוא מין אחד בין שהפירות חפונים וקנהו במעות בשניהן קנה ומחזיר אונאה והסיפא דומה למ"ש הטור והמחבר בשם הרמב"ם לעיל ר"ס ר"ט ז"ל ערימה זו של חטים אני מוכר לך בכך וכך אע"פ שאין מדת הערימה ידוע אע"פ שנמצא חסר או יתר על האומד הרי זה ממכרו קיים ויש להן אונאה לפי שער שבשוק עכ"ל ומה לי שחפן פירות ומכר לו במעות או מכר לו ערימה וא"כ תימה על מור"ם ז"ל שכ' אחר זה פלוגתא די"א ספיקא הוא ומשמע דגם אפירות אכסרה קאי ולעיל סי' ר"ט כתבו הטור והמחבר סתם דיש בו אונא' בלי שום מחלוקת והטור לא כתב פלוגתא בזה כ"א דלוקח בדמים אכסרה פרה או פירות דהרא"ש ס"ל דספיקא הוא אם מחזיר אונאה ונראה דדוקא אמעות אכסר' כ"כ משום דאין דרך קנין בכך כ"א בחליפין אבל בפירות אכסרה יש דרך מקח שרגיל אדם לקנות כרי תבואה ופירות בלא מדה ומנין ומ"ה סתם וכ' בסי' ר"ט בלי פלוגתא וכאן דוקא במעות אכסרה כתב פלוגתא ע"כ צ"ל דהג"ה זו קאי דוקא אחפן מעות ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

(ט) הלוקח בדמים כו'. עיין בתשו' ר"ש כהן ס"ג סי' ס"ב:



באר היטב

(כו) באלו:    הרמב"ם מסיים בזה וז"ל אע"פ שקנה בחליפין קנה ומחזיר אונאה פירוש אע"פ דדרך חליפין הוא זה כיון שלא דקדק לידע כמה מעות יש לו בחופנו ובקרא וכי תמכרו ממכר כתיב ולא חליפין אפ"ה כיון דאמר לשון מכירה יש לו דין ממכר ויש בו אונאה עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' לחם רב סי' קנ"ט ובתשו' רש"ך ח"ג סי' ס"ב ובתשו' רשד"ם סי' שע"ט ובמקור ברוך סי' נ"ה.


(כז) פירות:    פירוש חופן פירות ואמר ליה מכור לי פירותיך בסלע או שתים ולכן דקדק בלשונו וכת' ברישא שלוקח בדמים אכסרה ר"ל שלוקח דבר אחד בדמים חפונים ובסיפא הוי איפכא שלוקח פירות חפונים בדמים ידועים ובשניהן קנה ומחזיר אונאה והסיפא דומה למ"ש הט"ו בריש סימן ר"ט בערימה זו של חיטים אני מוכר לך בכך וכך כו' דהמכר קיים ויש להן אונאה לפי שער שבשוק דמה לי שחפן פירות או מכר לו ערימה וא"כ תימא על הרמ"א שכת' כאן די"א דספיקא הוא ובסי' ר"ט שם כתבו סתם דיש בהן אונאה בלי חולק והטור לא כתב פלוגתא כאן כי אם בלוקח במעות חפונים סבירא ליה להרא"ש דספיקא הוא אם מחזיר האונאה ונראה דדוקא במעות אכסרה כ"כ משום דאין דרך קנין בכך כ"א בחליפין אבל בפירות אכסרה רגיל אדם לקנות כרי תבואה ופירות בלא מדה ומנין ע"כ נ"ל דהג"ה זו קאי דוקא אחופן מעות עכ"ל הסמ"ע (והט"ז השיג עליו וכת' דמה שייכות יש לדין אונאה אם הוא שכיח או לא דדוק' בתקנתא דרבנן במשיכה יש לחלק בזה ע"כ נ"ל ברור דהי"א פליגי אתרווייהו והא דבסי' ר"ט התם לא בא אלא להשמיענו דיש קנין בזה ואגב גררא העתיק גם זה דיש אונאה וסמך עצמו בדין אונאה אמ"ש כאן ולענין הלכה יש לפסוק כהרי"ף והרמב"ם דיש אונאה בזה וכמ"ש הב"י דנקטינן כוותייהו ולא שבקינן פשיטותא דידהו משום ספיקא דהרא"ש כן נ"ל עכ"ל).



קצות החושן

▲ חזור לראש