שולחן ערוך חושן משפט רז כא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רז · כא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסותך חמש שנים להרמב"ם לא נשתעבד וכל האחרונים חלקו עליו. (ועיין לעיל סימן ס' ס"ג):
מפרשים
חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כו': עד חמש שנים אע"ג דפרט לו ה' שנים אפ"ה מקרי דבר שאינו קצוב כיון דלא ידוע לכמה יעלה שיעור המזונות דשמא יתייקרו וכ"כ הטור והמחבר בסי' ס' ע"ש ועפ"ר שם הבאתי ראיה דגם באמר לה' שנים מיקרי דבר שאינו קצוב שהרי הרמב"ם הקשה לנפשו מהא דתנן אם מתחייב נפשו לזון בת אשתו דחייב ושם במשנה איתא בהדיא ה' שנים עפ"ר:
להרמב"ם לא נשתעבד: וכ"כ הטור והמחבר בשמו בסי' ס' סעיף ט' וטעמו דאין דרך בני אדם לגמר ולשעבד נפשם בדבר שאינו יודע הקצבה ומה"ט כתב נמי הטור והמחבר בס"ס קל"א דהערב לא נשתעבד בדבר שאינו קצוב ע"ש גם בסי' רל"ב בטור ובהמחבר בשניהן בס"ז בשם הרמב"ם כתבו דהמוכר לחבירו דבר ואומר לו יש בו מום ע"מ שלא תחזור עלי מכח מומו ה"ז חוזר עד שיפרש המום בממכרו וימחול לו הלוקח וכתב הטור עליו שטעמו הוא משום דאין אדם מקנה לחבירו דבר שאין לו קצבה ושהרא"ש חולק ע"ז כי ס"ל דאדם יכול להקנות דבר שאין לו קצבה ע"ש. וצ"ע שהמחבר כתב כאן דכל האחרוני' חלקו עליו וכ"כ בסי' ס' ס"ב וס"ס קל"א וכ' בשני המקומות והכי נקטי' ובסי' רל"ב בדין הנ"ל סתם וכתב דעת הרמב"ם ולא הזכיר שם לא המחבר ולא מור"ם דעת החולקין עליו וי"ל משום דברמב"ם עצמו משמע. דיש לו טעם אחרינא שם והוא דנלמד מדין אונאה ע"ש וכ"כ המחבר שם לשון הרמב"ם אבל מ"מ זה דוחק דהרי כתבתי שם בדרישה וגם הב"י עצמו כ' שם דאין ללמוד מדין אונאה ועיקר טעמו הוא משום דס"ל דאין אדם משעבד נפשו בדבר שאין לו קצבה וצ"ע:
(מח) להרמב"ם: וכ"כ הט"ו בשמו בסי' ס' ס"ב וטעמו דאין דרך בני אדם לגמר ולשעבד נפשם בדבר שאינו יודע הקצבה ומה"ט כתבו נמי בסוף סימן קל"א דערב לא נשתעבד בדבר שאינו קצוב גם בסי' רל"ב ס"ז במוכר לחבירו דבר וא"ל יש בו מום ע"מ שלא תחזור כו' הרי הוא חוזר עד שיפרש המום ע"ש וכת' הטור שם הטעם משום דאין אדם מקנה לחבירו דבר שאין לו קצבה ושהרא"ש חולק ע"ז וס"ל דיכול להקנות ע"ש וצ"ע דכאן כת' המחבר דכל האחרונים חלקו על הרמב"ם וכן כת' בסי' ע' ובסי' קל"ד וסיים דהכי נקטינן ובסי' רל"ב שם סתם כדעת הרמב"ם ולא הזכיר שם המחבר ולא הרמ"א דעת החולקים כלל וי"א משום דמשמע ברמב"ם דיש טעם אחר שם והוא דנלמד מדין אונאה ע"ש וכ"כ המחבר שם אבל מ"מ זה דוחק דהרי הב"י כת' שם דאין ללמוד מדין אונאה ועיקר הטעם הוא משום דבר שאין לו קצבה וצ"ע שם (ע' מ"ש בזה בסי' ס' ס"ק ז' ובסי' קל"א ס"ק כ"ז ע"ש).