שולחן ערוך חושן משפט רב ט

המקנה עבדים ומטלטלים כאחד משך המטלטלים לא קנה העבדים החזיק בעבדים לא קנה המטלטלים אא"כ היו המטלטלים על גבי העבד והוא שיהיה כפות וי"א שצריך גם שיהיה ישן:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

החזיק בעבדי' לא קנה מטלטלי': דדוקא דומיא דערי' בצורות בעינן שהוא קרקע דלא ניידי:

אא"כ היו המטלטלי' על גבי העבד: דאז כיון שקנה העבד קנה המטלטלי' אגבו מתורת חצירו:

והוא שיהי' כפות דאל"כ ה"ל חצר מהלכת דאינו קונה וכל שבמהלך לא קנה בעומד ויושב לא קנה:

שיהי' ישן: דבעינן שיהא החצר משתמר לדעת האדון משא"כ כשניער דיש להעבד דעת בפני עצמו:

(ה) בעבדים לא קנה מטלטלין. בתוס' פ"ק דב"ק כתבו הטעם משום דקנין אג"ק מדרבנן וקרא דויתן להם ערים בצורות אסמכתא בעלמא ודוקא למילי דאורייתא עבדי כמקרקע אבל לא למילי דרבנן ע"ש וכ"כ הרא"ש שם. וקשה בהא דאמרי' פ' הזהב דף מ"ו בהא דתנן הי' עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה וחוזר ואומר הרי הן מחוללין על המעות שיש לי בבית ופריך עלה וניקני' ניהלי' אגב קרקע ומשני דלית ליה קרקע ואי נימא דאגב אינו אלא מדרבנן היכי מהני לענין חומש דהוי דאורייתא וכה"ג כת' רי"ו במקדש במעמ"ש ראינו אלא מדרבנן דלא הוי קידושי תורה אלא מדרבנן והובא בב"י באה"ע סי' כ"ח וא"כ ה"כ קנין דרבנן היכי מועיל לחומש שהוא דאורייתא. ולפמ"ש הב"י שם דכיון דתקנת חכמים דמהני מעמ"ש ה"ל קידושי תורה משום דהפקר ב"ד הפקר ניחא ועמ"ש בסי' רל"ה סק"ד מיהו מדברי רש"י ר"פ הזורק שכ' דגט נקנה אג"ק משמע דאג"ק דאוריית' דשם ל"ש ה"ט דהפקר ב"ד הפקר ואפשר משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ועקרו' רבנן לקידושי מיניה וכמו שכתבו הפוסקים גבי ארבע אמות וכן ביכולה לשומרו גבי גט דהוי מדרבנן ומשום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. וכבר הארכנו בזה בחידושי לאה"ע סי' למ"ד. ובנ"י פ"ק דב"ק שם יש לו שטה אחרת בהא דעבדי כמטלטלין דמי לענין פרוזבל ואגב ע"ש ולדידי' יש לו' דקנין אגב דאורייתא:

(ו) והוא שיהי' כפות. עיין ב"י שכת' בשם הגהת מיימוני פ"ג ממכירה וז"ל נ"ל דלא בעי ישן אלא בגט דחוב הוא לה ע"ש ובהג"מ שלפנינו לא נמצא דבר מזה ואדרב' כת' דבעי נמי כפות וישן. ואולי בהג"מ שלפני הב"י מצא כתוב להיפך ועמ"ש בסי' ר' סק"ב:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}